הציבור הישראלי אדיש באופן מעורר חלחלה בכל הקשור להתנהלות הצרכנית היום יומית שלו. הציבור סופג וסופג ולרגע נדמה כי אין לזה סוף.
מחאה צרכנית אמיתית לא נראית כלל באופק והכוחות הקמעונאיים במדינה ממשיכים לעשות כרצונם וממשיכים להתל בצרכנים ולייקר מוצרים כאילו אין מחר.
מזמן אין תחרות אמיתית בין רשתות המזון בכל הקשור להורדת מחירים אלה. נהפוך הוא, תחרות מי מייקר את המוצרים מהר יותר או מי מציג רמת מחיר לצרכן גבוהה יותר.
עליות המחיר במוצרי הסל לחג לאחר פרסום הסקרים, לא היו עוברים כלל בארצות הברית של אמריקה והיו גוררות שם חרמות והפגנות עד לקריסת הגופים הכלכליים שהעזו לפגוע בציבור ואילו כאן עסקים כרגיל ולא רק זה, אלא שישנן רשתות אשר גם תובעות משפטית ארגונים אשר מעיזים להרים ראש ולצאת כנגדם (ראה העימות האחרון בין
רמי לוי לנציג האיכרים, אמיתי בנושא התפוחים).
הישראלי בניגוד לצרכן האמריקני, מסתכל על טובת הרגע ועל המבצע הנוכחי ולא מעבר לאף ואינו מעניש את הרשתות אשר עשו ממנו צחוק, אך לפני שבועיים ימים.
אותי מדאיגה באופן אישי העובדה, שהתנהלות זו של הרשתות, מזמן אינה נחלת רשת אחת או שתיים, אלא של רוב הרשתות, או במילים אחרות, מדובר כאן על תופעה ועל נורמה התנהגותית פסולה, בה יש לטפל (בהעדר מחאה ציבורית/עממית) בדרך של חקיקה ותקנונים.
אני קורא מכאן לוועדת הכספים והכלכלה של הכנסת, לחקור התנהגות פסולה זו של רשתות המזון בטרם החג האחרון ולקבוע כללי התנהגות ראויים לצד קנסות משמעותיים לאלה שמזלזלים בהם. מתי כבר תחזור
דפני ליף לקדמת הבמה ותוביל את העדר השפוט הזה הנמצא אומנם בציון אך ברוחו, שולט הרפיון?!
