|
1 |
|
| |
|
כבר עייפנו משמיעת האיוולת, שלפיה ידיעת השפה הערבית תקרב בין העמים ותקדם את השלום. אין צורך בלימוד ערבית באופן סיטוניע ושגרתי, אלא יעסקו בכך רקק אלה המעוניינים בנושא, או ארגוני המודיעין שזה אצלם צורך מקצועי-מבצעי.
הערבים בישראל אינם שונים מכל מיעוט אחר בעולם. בשום מדינה אין כופים לימוד שפתו של המיעוט, אלא בני המיעוט רשאים ללמוד את שפתם הלאומית, ואילו כולם-כולם לומדים היטב את שפת הרוב, שהיא שפת המדינה. בבריטניה יש מיעוטים - סקוטים, ולשים ואירים - והרוב האנגלי אינו חייב ללמוד את שפותיהם, אלא רק במחוזות שרוב התלמידים משתייכים למיעוט לאומי מלמדים גם את שפת אותו לאום.
בינתיים, מרוב דיבורי הערצה על לימוד הערבית, לערבים רבים בישראל יש בעיה בהתקדמות בעבודה, משום שהעברית שלהם אינה טובה דיה. במיוחד הבנות, שעד העבר הקרוב לא נהגו להסתובב הרבה בין יהודים, מתקשות בדיבור ובכתיבה בעברית, ומחקר שערך המשרד החינוך הוכיח זאת.
ואם חשקה נפשו של ראובן לייב להתחנף לערבים, שיעשה זאת בעצמו ויניח לנו. העברית בפי היהודים היא לצערנו כה עילגת, עד שחובה עלינו לשפר תחילה את העברית,
ורק אחר כך נבחן איזו שפה ללמוד. אולי דווקא איסלנדית?.
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
|
|
| |
|
טעות להתייחס לסוגיה בזלזול ובביטול. גם אם, נניח, לצורך הדיון, שידיעת הערבית לא תקרב בין העמים ולא תקדם את השלום, עדיין חשובה ידיעת השפה הערבית (הספרותית!) כדי להבין את עולם המושגים והתרבות של שכנינו. רבים מאתנו, שאינם בקיאים בשפה הערבית והתרבות הערבית (כולל פוליטיקאים בכירים בעבר ובהווה, הן מהשמאל והן מהימין, שגו ושוגים עד היום בכך שהם ייחסו ומייחסים לערבים (לרבות לפלסטינים) תפיסות עולם, תרבות ומוסר שהם התחנכו עליהם (כלומר, מערביות) . אילו היו לומדים את השפה הערבית, הספרותית, כהלכה, שומעים את נאומי מנהיגיהם וקוראים מאמרים בעיתונות הערבית בשפת המקור ולא מתורגמים, היו, ממילא, נחשפים גם לעולם המושגים והתרבות הערבית ומבינים אותם ב"ערבית" ולא ב"אירופאית"... שהרי השפה הערבית גדושה בביטויים ומושגים הן מהקוראן ומתקופת האסלאם והן בכאלה שקדמו לה, ומי שמבין אותם יכול לרדת לעומק דעתם של המשתמשים בהם. ייתכן שהבנה כזאת, מצד מנהיגינו, הייתה מונעת טעויות מדיניות קשות שנעשו בזמנו.
באשר לוויכוח על מה לשים את הדגש בלימוד, השפה הערבית הספרותית או המדוברת, דעתי שיש להתמקד בלימוד הערבית הספרותית על פני הערבית המדוברת: א. כפי שציינתי, על פי השפה הספרותית ניתן להבין את עולם המושגים והתרבות הערבית טוב יותר מהשפה המדוברת ב. השפה הספרותית היא שפת התקשורת ומי שבקיא בה יכול להבין את הנאמר בתקשורת בכל ארץ ערבית בעוד שהשפה המדוברת אינה אחידה ולכל ארץ ערבית להג או להגים משלה. יחד עם זאת, אינני מבטל את חשיבות לימוד השפה המדוברת, לא רק כאמצעי להידברות מילולית, אלא גם כאמצעי להבנת הלכי הרוח בקרב הציבור הדובר אותה (במיוחד כפי שבא היום לידי ביטוי ברשתות החברתיות, באינטרנט).
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נמירובסקי |
|
