להלן שלושה שירי ילדות, המעלים ניחוח ישן ומשובח של הימים היפים בחיי אדם. ימי הילדות בעלי החופש כמעט הבלתי מוגבל. הימים הארוכים הלא נגמרים... האהבות הקטנות. החפצים השטותיים שאז היו בבחינת קודש... ומה לא. תמיד אמרתי שירושלים נוצרה מהאבן של הסטנגה שברחוב נחלת אחים. בעצם רציתי לומר שירושלים האסלית יצאה מתוך נחלאות.
כמה שכונות במערב העיר שאוכלסו בעיקר על-ידי עולי המזרח כמו תימנים, כורדים, עירקים וגם אשכנזים. הדלתות היו אז פתוחות לרווחה וגם הלבבות, השפה שנוצרה "מעין לדינו" של השכונה הייתה מבליל של מילים שהביאו אתם אחינו בני המזרח מארצותיהם. מילים בספרדית, עירקית, מרוקאית וכד' וכולם הבינו וכולם ידעו וכולם כך דיברו. כשמישהו אמר לאחר טרמח כולם ידעו מה זה או שרוואלוך פילוך או קובה חמוסתה וכד'.
בשיר האחרון נתתי הסבר קל למי שלא מכיר את ההווי השכונתי.
ילדות מתמדת/1.10.2018
לעולם לא שוקעת ילדות
במבוכי זמנה של בגרות
חורטת היא ימיה
על רגעי הזמן
הנושא אותה עמו
הלאה
עד לתמרור האחרון.
כשיוצאת הילדות אל ימת
הבגרות הבלתי נגמרת
קלמר עפרון ומחק
בידה אוחזת
עטופה היא בדף של שורה אחת
לכל היותר שתי שורות
של מחברת.
והולכת לה הילדות
בתלם, בין
כרוב מרקד עם כרובית
בגינה
ורעש
במדינת גמדים
מהומה
וממשיכה אל פלאות
וקסמי היער
עליזה ושלגיה חבריה
גם הנזל הנער
ואל גודל הכרך
תום סויר
אמיל וחבריו, וגוליבר
וגנו של הענק.
לעולם לא עוצרת
ילדות שכזאת.
בכל איש ואישה
חיים להם ילד וילדה
עם מחק עיפרון ודפדפת
עם שורה אחת או שתים
לכל היותר במחברת.
בימים ההם/2.10.2018
בימים ההם
היה החורף
מדשדש במגפי יָלדוּת
בצד מדרכות,
והקיץ
מתגרד בעור שרוף
על פינות של קירות.
היה סתיו
מריח ריחו של אביב
ואביב
רוחש על
ספסל פעוטות
ליד ארגז חול
בצל.
בימים ההם
של רבע מחברת
עם שתי שורות
ואותיות דפוס
עבריות
ואחר כך עטיפה
עם לוח הכפל
הייתי נושם את ריח
אדמת הבוץ
החתוכה באולר של
כיבוש ארצות
הייתי טועם את צוף
הפסיפלורה של גדר
הייתי רואה
את הזמן
כמו נברא בשבילי.
שיר ילדות/30.9.2018
אצל הכותל הצפוני
של מספרת אמינוף
בסתר המדרגה
צפנתי את ילדותי.
מיקי מאוס בסיכת ביטחון
וכרטיסיות
של ראג' קאפור הנודד.
מספר אג'ויים
טמנתי
וגולה פרפרית תמימה
בחגווי הסלע
מול השובך של
אברם הנגר ונחמה
בתו היתומה.
ואהבתי
טעם ריח
של גשם שרוף
וסחלב של עבדאל
חם ומהביל
בז אל החורף
ברחבת החנווני מחלוף
ואהבתי
שַׁעֲרין בַּנאת
וחמלה מלאן
של זאכי.
וריח עור הסנדל
ומסמר בין שיניו
של חמדי
בשבעים שנותיי
יגע,עייף, חושש
והילד שבי צוחק
רק צוחק...
הסברים
מיקי מאוס בסיכת ביטחון = פילים שהילדים אספו. ביחידים או בחמישיות היו לוקחים אותם ליד בתי הקולנוע בעיר.
ראג' קאפור הנודד - בזמנו הגיע סרט הודי שכבש את כל ילדי הארץ ואנשיה היה זה "הנודד" והשחקנים היו ראג' קראפור (לימים יסד איפריה של סרטים שקיימת עד היום) ונרגיס השחקנית ההודית הידועה. בחנויות היו מוכרים כרטיסי קרטון עם תמונה מהסרט ומאחרי הכרטיס שיר מהסרט באותיות עבריות.
אג'ו = החרצן של המשמש.
גולה פרפרית = גולה יקרה שבתוכה יש צורה של פרפר.
עבדאל היה בעל קיוסק ידוע בכל השכונה, והיה מוכר סחלב עם קינמון חם בחורף הקר.
שַׁעֲרין בַּנאת מה שאנו קוראים היום שערות סבתא או סוכר מתוק שעושים אותו במכונה מסובבים על מקל את חוטי הסוכר המתוק.
חמלה מלאן חומוס בקליפתו קלוי היה מוכר אותו בשוק מחניודה (מחנה יהודה) אדם מוכר לכל בשם זאכי.
