בעבר, מתחה נשיאת ביהמ"ש העליון
אסתר חיות, ביקורת על דברים שנאמרו על-ידי אנשי ציבור כולל התבטאויות של שרת המשפטים אילת שקד, שמתחה ביקורת נוקבת על המערכת השופטת. בין היתר אמרה חיות בחודש אוגוסט האחרון, עם השבעתו של השופט
אלכס שטיין, כי קיים נסיון "לתייג או לנכס את שופטי ישראל". כזכור, התבטא בעבר פרופ' אלכס שטיין בחריפות נגד האקטיביזם השיפוטי. משנבחר, נשמעה אנחת רווחה בקרב חלק מהנוגעים בדבר כולל שרת המשפטים. על-כך אמרה חיות והוסיפה הערה המתייחסת למינויו של השופט: "על-פי הצהרת האמונים של שופטי ישראל, אנו השופטים מחויבים למלא את תפקידנו ללא מורא וללא משוא פנים... כשופטים אין עלינו בענייני שפיטה מרות זולת מרותו של הדין. אני מאמינה כי עם עיקרון זה והחובה המוטלת עלינו כשופטים להגן על ערכי יסוד ועל זכויות אדם, אנו מצויידים על-מנת שנעמוד איתן מול כל האתגרים הניצבים לפתחנו בעת הזו".
עוד קודם לכן, בחודש יולי, נמתחה על חיות ביקורת בטענה כי החליפה באופן שרירותי את ההרכב שהיה אמור לדון בתיק חאן אל-אחמר, מאחז בדווי בלתי חוקי ממזרח לירושלים. הנשיאה, כך דווח, הוציאה את השופטים
יעל וילנר ו
נעם סולברג - שניהם בעלי זיהוי ימני-דתי מן המותב, ומינתה במקומם את
חנן מלצר ו
יצחק עמית, שהצטרפו במותב ל
ענת ברון.
שרת המשפטים מחזירה אש
בכנס של
קרן תקווה שנערך לפני מספר ימים בארה"ב. השיבה שרת המשפטים
איילת שקד על הדברים הללו ותקפה בחריפות את בית המשפט העליון.
"דמיינו, אם תוכלו, בית משפט עליון שהשיג את הכוח לבחור את חבריו. דמיינו בית משפט המתעלם מחקיקה ומהחלטות מנהליות כאשר קיימת אי-הסכמה לגבי מדיניות. דמיינו בית משפט המשנה את משמעות החוק. דמיינו בית משפט שפעמים מסוימות אוסר על הממשלה לפעול ופעמים אחרות מצווה עליה לפעול; דמיינו בית משפט שטוען לסמכות ומפעיל אותה כדי להתערב בהחלטות ביטחוניות. דמיינו בית משפט שיצר חוקה למרות שזו אינה קיימת. האמת שאין כל צורך לדמיין... בית המשפט העליון בישראל עשה את כל אלה".
שרת המשפטים תקפה גם את האקטיביזם של בית המשפט העליון. לדבריה הוא מתעלם ממהותה של ישראל כמדינה יהודית. "ביהמ"ש מתנכר למשימות הלאומיות של המדינה ולהיסטוריה שלה. שופטי העליון, באמצעות הפסיקות, יצרו "חוקה חיה", "אך עשו זאת ללא כל חוקה. ובאותה שעה בדיוק שבית המשפט הרחיב עוד ועוד את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה דמוקרטית, הלך אותו בית משפט וצמצם את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית. את היותה דמוקרטיה פירש באופן מהותי ואת היותה יהודית פירש באופן טכני. אתגרים לאומיים היו לנקודה משפטית עיוורת, שעל-פי התפיסה המשפטית המקובלת, כלל לא אמורים לבוא בחשבון. בוודאי שלא להכריע, כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט".
שרת המשפטים השמיעה סוף-סוף דברים מפורשים. המשימה הראשונה העומדת לפניה היא השלמת הרכב ביהמ"ש העליון ומינוי עוד שופטים שמרניים. השנייה - קביעת שיטה חדשה להרכבי השופטים במותבים, על-פי הנושאים השונים. כאשר נשללות מהנשיאה סמכויותיה המוחלטות לקבוע את הרכב המותב לפני כל משפט ומשפט. על-פי המצב הקיים, גם אם יהיו יותר שופטים שמרניים במליאה, תוכל הנשיאה לקבוע מראש את תוצאות הדיון על-ידי "תכנון", של הרכב המוטב.
בין הנושאים החמים שיונחו ככל הנראה לפני הכנסת ובדיעבד גם בפני בית המשפט העליון, במהלך החודשים הקרובים, מצוי חוק ההסדרה, הגורלי להמשך התיישבות היהודית באיו"ש, וכן חוק ההתגברות אשר מטרתו למנוע ביטול של חקיקה בכנסת על-ידי בג"ץ. חוק זה אמור לפתור את הבעיה שנוצרה בדרום תל אביב בשל ה"התיישבות" האריתריאית והסודנית, בשכונות הללו והפגיעה המתמשכת בזכויות האדם של התושבים הוותיקים.
