היה כל כך חם, שהיינו חייבות ללכת למקום שמגישים בו דברים קרים וטעימים, שהמחירים בו סבירים, ושכדי להגיע אליו לא צריך לבזבז אפילו גרם אנרגיה. הלכנו לחפש בית קפה שכונתי.
וולקה הוא בית קפה של ניגודים. הוא נמצא באזור הכי מגניב בירושלים - התפר שבין השכונות נחלאות (תמהונים, אמנים וסטלנים) ורחביה (פרופסורים, מיליונרים, אריסטוקרטים). התפריט שלו הוא המקורי ביותר שראיתי מזה הרבה זמן - קרואסון עם גבינת ברי, שייק יוגורט פרג, סנדביץ' מלחם קסטן עם תותים ומסקרפונה ומה לא. בקיצור, בוולקה אין שילוב שהוא בלתי אפשרי.
אסנת ואני התלהבנו מסגנון הרטרו המטורף ששולט ב"וולקה"; לא פספסו שם אף פרט - מהפח בשירותים ועד קופסאות הפח המקסימות שמשמשות אגרטלים והתמונות המשפחתיות הישנות. יש גם ציפור בכלוב ששרה כאילו שמו לה משהו בזרעונים ואפשר לשבת בחוץ אם מספיק חם. אז ישבנו.
קיבלנו טעימה של שייק מנגו-תות על בסיס יוגורט - שזה מקורי בפני עצמו וגם טעים בפני עצמו - ואז התחלנו להזמין.
פתחנו בסלט פנזנלה (32 שקל), שזה סלט לחם איטלקי שחוץ מלחם יש בו גם עגבניות, זיתי קלמטה ובזיליקום. הלחם שהגיע עם הסלט היה לחם כפרי, אבל אפשר לבקש גם לחם מלא, חלה מתוקה (נכון שווה?), לחם מופחת קלוריות או בייגל. הסלט היה טעים ומשביע, קצת שום היה רק מוסיף אבל בהחלט חיסלנו הכל.
הסלט של לרה (35 שקל) גורם לך לרצות לפגוש את לרה. מדובר במצע עלים ירוקים, עליו מונחות לביבות אדומות. נשמע מוזר? ואם אני אגיד לכם שהלביבות עשויות מסלק? ושהן טעימות אפילו יותר מלביבות תפוחי אדמה? על כל לביבת סלק הונחה פרוסת גבינת צאן שאסנת לא הפסיקה לציין שכתוב בתפריט שהיא מהרי ירושלים, אבל לי לא היה אכפת מאיפה הגבינה, זה היה פשוט שילוב מעולה של טעמים והתמוגגנו מכל ביס.
הבא בתור: פרנץ' טוסט קלאסי עם סירופ מייפל ובננות מקורמלות (32 שקל). המילה "מקורמלות" עושה לכם מה שהיא עשתה לי? אני מקווה שכן, כי זה טעים בדיוק כמו שזה נשמע. מתוק וכיפי.
בשלב זה נשענו לאחור והרהרנו בוויטרינת הקינוחים שקורצת לנו מרחוק. הגענו למסקנה שאם רוצים קינוח, ורוצים קינוח, מישהו צריך לקום. אחרי ויכוח קצר, קמנו שתינו. נתתי לאסנת את הכבוד לבחור לנו קינוח מייצג ולא התאכזבתי.
אסנת בחרה בקראמבל אוכמניות ותפוחים - פירות בתנור עם פירורים קראנצ'יים מעל, כאשר החמצמצות של האוכמניות מתעדנת עם שני כדורי גלידת הווניל שנמסים מעל.
חששנו שבגלל החום הכבד אנחנו בסכנת התייבשות, והזמנו שוקולד חם ספרדי (15 שקל) ומילקשייק קפה קרמל (25 שקל). השוקו היה חם וטעים וגם - חריף. כרגיל ב"וולקה" הולכים על שילובים בלתי אפשריים, ומוסיפים צ'ילי לשוקו. בהחלט לא משעמם. המילקשייק של אסנת היה מעולה, אין כמו קפה, קרמל וקרח, השילוב האולטימטיבי לחמסין הירושלמי.
לבסוף יצאנו לשרב הלוהט שבחוץ, וחשבנו על כל האנשים שהתמזל להם לשבת ב"וולקה" הקריר ולשתות מילקשייק. האמת, יש מצב שנבקר שם בכל עונות השנה, החמסין היה רק ההתחלה.
