אני מכיר אישית את האלוף יצחק בריק, איש צבא מוערך שבחודשים הקרובים יסיים את תפקידו כנציב קבילות חיילים בצה"ל. בריק, כפי שקוראים לו חבריו הוא איש שטח, שחרש את כל בסיסי ומתקני צה"ל לרוחבם ולאורכם ואת מה שהוא אומר הוא ראה בעיניו. אף גוף אינו אוהב ביקורת, גם לא הצבא, וכשהאלוף בריק קורא לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לרדת לשטח כדי לשמוע על מוכנות הצבא למלחמה, הוא יודע על מה הוא מדבר. בריק, שאומץ ליבו כבר הוכח מעל לכל ספק במלחמת יום הכיפורים, אומר מבלי לברור את המילים: "המפקדים מפחדים לספר את האמת. אצל חלקם הפה והלב אינם שווים". בעל עיטור העוז כשהדברים האלה נשמעים מפיו של מי שעל לחימתו האמיצה הוענק לו "עיטור העוז", במלחמת יום הכיפורים, ראוי להתייחס לדברים ברצינות רבה. בריק השמיד במלחמת יום הכיפורים פלוגת קומנדו מצרית, פגע באחד הקרבות בעשרים וחמישה טנקים, עצר את התקדמות הכוחות המצריים וסיים את המלחמה לאחר שהחליף שבעה טנקים. אחרי שחרש את הארץ ולא פסח כמעט על-אף בסיס מבצעי, כותב האלוף בריק לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, דברים שהוא לא יכול להתעלם מהם בעיקר אחרי מחדל יום הכיפורים. "הדברים שאני מציג לפניכם כאן לא תשמעו מהפיקוד הבכיר של צה"ל. לא די בכך שחלקם אינם מודע, אלא אף אלו המודעים, חוששים לספר, להעלות ולהציף, שמא יבלע להם, ובעיקר אינם רוצים לעמוד למול הביקורת שתעלה ותדרוש לדעת, ובצדק - היכן היו? מדוע לא הפכו שולחנות, ונלחמו על נושאים מכריעים לביטחון ישראל. לדאבוני אני, הפה והלב אינם שווים". מוצא כי אצל חלק ממפקדי צה"ל". לא פועל בשליחות אף אחד המסמך שהכין האלוף בריק כולל 42 עמודים שמציירים תמונת מצב קשה. בריק, מצטט במסמך עשרות קצינים ואנשי קבע בדרגות שונות, אבל בצבא לא אוהבים בלשון המעטה את המסמך, וטוענים כי האלוף בריק חרג מסמכותו. היו גם כאלה שהזדרזו והאשימו את האלוף בריק כי הוא פועל בשליחותו של הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, טענה שאין הזויה ממנה. האלוף בריק ראוי לכל השבחים. מה שמתרחש במחסני החרום של צה"ל מדאיג אותו מאד. הוא לא כתב את הדברים רק כדי שבבוא העת הוא יוכל לומר "אמרתי לכם", הוא עשה זאת משום שהדברים שעליהם הוא מתריע חייבים לא סתם תיקון-אלא תיקון מידי. קראתי, שיש מי שמאשימים את האלוף בריק כי הוא חיבר את המסמך לקראת סיום תפקידו. מה פסול בכך? לו היה כותב את הדברים בתחילת תקופת כהונתו, היו המבוקרים טוענים שעוד בטרם הוא התערה שוב במערכת הצבאית הוא מזדרז לפרסם עליה ביקורת. ביקורת אינה אהובה בשום שלב, אבל כשהיא נשמעת מפי קצין עטור ניסיון ושבחים, שהוכיח יכולות יוצאות דופן בשדה הקרב, כדאי להאזין לדברים במלוא תשומת הלב, ולא לחפש רק סיבות מדוע הם נאמרים. הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון, ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה