תשלום חריג שמחייב חקירה

קראתי בימים אלה ממש ציוץ של אהוד ברק שבו הוא קורא ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגין "ההיתר" שהוא נתן לגרמניה למכור צוללות למצרים. לטענתו, מתקיים כאן חשד לעבירה של מרמה והפרת אמונים. אני ממש מתקשה להבין איך האיש הזה, שהיה, ככל הנראה, חייל טוב בראשית דרכו, הגיע למרומי הפוליטיקה הישראלית. הרי טיפשות גדולה מזה אי-אפשר להעלות על הדעת - ובכל זאת מחנה השמאל הדקדנטי כבר רואה בו מעין תקווה לכיבוש השלטון. לעומת זאת, כאשר מנסים לעמת את האיש ממגדלי אקירוב עם העובדה שהוא קיבל 2.3 מיליון דולר מקרן ציבורית המחלקת מלגות לבכירים במערך השלטוני בישראל, בהשגחת נציבות שירות המדינה, תמורת "מחקר", מקבלים קיתונות של חרפות וגידופים - וזה לגמרי מטריד. קרן וקסנר הרי איננה עוסקת במחקר אלא בחלוקת מלגות. אז איך זה קרה שדווקא ברק קיבל סכום עתק תמורת "מחקר" שאיש לא יודע את פשרו - ושמעולם, ככל הידוע, לא פורסם; מה שללא ספק מעורר הרבה מאוד תהיות בדבר מהותו של התשלום החריג הזה. הנה סיבה טובה לפתיחה בחקירה. תשלומים כאלה למי שאיננו "אזרח פרטי" בוודאי צריכים לעורר חשש שלא הכל היה תקין בתשלום הזה. אז נכון שלאיש הזה יש כמה וכמה כתבי-חצר שעושים עבורו את העבודה - אבל אני בטוח שכאשר מי שחוקר כעת את פרטי הפרשה המוזרה הזאת בארצות הברית יגלה את העובדות לאשורן, שוב לא יוכל ברק להתחמק מחקירה פלילית. ואני אומר את הדברים בזהירות, שכן יש עוד לא מעט פרשיות שמזנבות באיש הזה שיועץ משפטי נחרץ שלא דוגל באכיפה בררנית היה מבקש לדעת יותר פרטים עליהן. למשל, בנושא התרומה שברק קיבל ממרטין שלאף במהלך הבחירות שהתקיימו ב-1999. שלאף ייעד את "התרומה" שאף פעם לא דווח עליה למקרה וברק ייאלץ להגיע לסיבוב שני. זה לא קרה - ואז ברק היה אמור להחזיר את הכסף. וגם זה לא קרה, וכעת חייב היועמ"ש לברר מה קרה לסכום הנכבד הזה - ומדוע הציבור הישראלי צריך ללמוד על כל העניין הזה, שהוא חמור על-פי כל קנה מידה, רק מפי "החוזר בתשובה" אלדד יניב. מכל מקום, הזנבות הם רבים - ואסור למחול לברק על כל אלה.