"מעוז צור ישועתי" הוא פזמון מקובל לחנוכה בעדות אשכנז זה כשמונה מאות שנה. מרוב פופולריות הוא זכה למנגינות מקוריות ומושאלות, ומהן נפוצה ביותר נעימה מושאלת משיר גרמני עתיק, ששרו אותו, ככל הנראה, במקהלות עממיות.
בד בבד רבו גם הפארודיות שהושרו במשכנות-ישראל על-פי הקצב והצלילים של פזמון זה, מהן ביידיש וגרמנית ומהן בעברית. מחברו של הפזמון "מעוז צור" הוא מרדכי, איש יהודי, שחי לפני שנת 1250 לספירה באחת מארצות גרמניה.
לפי דעת המקורות, זמנו ומקומו אינם ידועים לנו בדיוק, ולא מן הנמנע שניתן יהיה להסיר את הלוט ולעמוד על מקומו וזמנו על-פי ניתוח קל בבית האחרון של "מעוז צור". בית זה עורר קטרוג בארצות גרמניות, ועל כן השמיטו אותו ברוב הסידורים.
סירוס
"וכבר במאה ה-15 אנו קוראים על מנהגו של רבי ישראל איסרלין, שנהג על-פי גדולי המלומדים בגרמניה ואוסטריה, ולאחר "הנרות הללו" היה מנגן את "מעוז צור ישועתי", ולפעמים גם אמר אותו בדילוג. לעיתים הכניסו במקומו חרוז חדש כדי למלא את החסר.
ויש שהעתיקו גם את הבית האחרון, אולם לא פרשוהו בעברית כשאר הבתים, או גם תרגמוהו שלא בצורתו. המתקנים בדת בגרמניה תירגמו את הקטע האחרון וסירסוהו. במום "נקום נקמת דם עבדיך" הכניסו את "עשה נא למען שמך להיות לנו תשועה", ובמקום "דחה אדמון" כתבו: "מחה פשע וגם רשע" כמו תיקונים נוספים.
