הודעתי בבית שמעכשיו אני קובע ואיש לא יגיד לי מה לעשות.
אני מחליט עכשיו לתלות כביסה ואחר כך הולך לנקות את הבית ולבשל לשבת כי זה מה שאני רוצה ושלא יתערבו לי בהחלטות!
ומה יהיה כשתחליט להיות הגבר?
גבר אמיתי עושה הכל בבית.
גבר מידת החסד,
כלומר חסדאי.
אישה היא מידת הדין
כלומר דינה,
דפנה.
החסד רוצה
לעשות חסד
עם כל העולם ואשתו
בכל התחומים
והגבורה גודרת גדר
חומה מגוננת
שומרת
מקיפה.
כל שאר ההגדרות
לגבריות
מתימן ועד בולגריה
הן תוצר תרבותי קלוקל
שכולו שיבוש
פטרנליזם
מאצ'ואיזם
שוביניזם
ובעיקר איזם.
לשמחתנו
ההגדרות הקשיחות
והקלוקלות
מתפרקות
ומפנות את מקומן להגדרות הרבה יותר קרובות
לאמת של התורה:
גבר חסד.
אישה דין.
ובנישואין תפארת.
אברהם יצחק ויעקב משה דוד ושלמה הם המקור לגבריות.
שרה רבקה רחל לאה דבורה אסתר הן המקור לנשיות.
מאז ועד עתה,
פעלו עלינו השפעות ערביות בתימן ושאר ארצות ערב.
והשפעות אשכנז,
באירופה ושאר סניפיה.
הגיע הזמן לשחרר ולהשתחרר ולאפשר לגבר להיות רגיש ועדין ואצילי ומאפשר ובעל חסד. לאפשר לאישה להיות עוצמתית אסרטיבית בעלת בית מלאת חיים. תהליך התשובה שלנו מזהויות משובשות עובר דרך חתחתים ומשברים בבית הפרטי של הזוג וגם ברמה הלאומית והעולמית.
למדתי את 'גן השלום' ועתה גם את ספרו הנפלא של הרב זמיר כהן 'נישואים מאושרים' שיצא לאור החנוכה הזה תשעט. מצאתיו בהיר ונהיר בכל הקשור להבדלים בין גבר לאישה וכיצד הם משלימים זה את זו. מצאתי גם כי ההגדרות הכוללניות שהוא מביא לזהויות, לא מתאימות לי ולגברים רבים וטובים שאני מכיר היטב. גם לנשים רבות וטובות שאני מכיר.
האבולוציה הרוחנית והנפשית מתקדמת כל הזמן ואנו שבים למקור גם דרך מהפיכת המגדר שבהמשך הדרך נשתחרר מהקיצוניות שלה ונמצא בה את האמת. צער גדול יש בתהליך השחרור של הגבר ושל האישה מתבניות זרות והמחיר הוא לא רק סבל בתוך הנישואין כשבני הזוג חווים היפוך קטבים ומתחברים לשורש שלהם. יש גם התפרקות של משפחות ורווקות מאוחרת. יש גם ויתור על הנישואין בכלל. יש להט"בק ויש פמיניזם ג'יהאדיסטי ושאר מצעדי גאווה. כל אלה הם מחירים של היערכות מחודשת של גבריות ונשיות שמתקרבת למקור יותר ויותר.
עד כאן מהזורע בדמעה
ברינה יקצור
וכל זאת
בקצירת האומר.
