הפלשתינים ציינו בסוף השבוע שעבר חלוף שנה להכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. זאת בעיצומו של מאבק עם גורמי הביטחון של ישראל על השליטה במזרח ירושלים במהלכו עצרה המשטרה עשרות אנשי ביטחון פלשתינים ואת עדנאן ע'ית' מושל מחוז ירושלים מטעם הרש"פ.
מאז הכרזת טראמפ, הגבירה הרש"פ את הפעילות השלטונית שלה במזרח ירושלים, למרות שהיא אסורה על-פי הסכמי אוסלו, ובין היתר עודדה חרם על מכירת בתים וקרקעות ליהודים במזרח העיר. אולם ישראל לא מוותרת על השליטה הביטחונית במזרח ירושלים, המאבק נמשך וייתכן שאף יסלים.
את הצהרת טראמפ על ירושלים מכנים הפלשתינים במילים "הצהרת טראמפ הארורה". הם הצמידו לה את הכינוי "ארורה" שבו הם משתמשים לתאר את הצהרת בלפור מ-1917 ועד היום.
ההכרזה של הנשיא טראמפ הייתה יריית הפתיחה של הממשל האמריקני החדש, שבעקבותיה באו 11 החלטות שונות שנועדו להוריד את הרש"פ לקרקע המציאות, כדי לקדם את התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני המכונה "עסקת המאה".
השגרירות האמריקנית הועברה מתל אביב לירושלים. שגרירות אש"ף בוושינגטון נסגרה, קוצצו התקציבים לאונרא ולרש"פ והחלו מגעים עם מדינות ערב המתונות להקמת בירה פלשתינית חלופית באבו דיס ולישוב הפליטים הפלשתינים במקומות מגוריהם במדינות ערב.
הרש"פ מחרימה את ממשל טראמפ מאז ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל, אך למרות הקיפאון המדיני והנתק עם הממשל נמשך התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ה-CIA וגם המימון האמריקני למנגנוני הביטחון הפלשתינים.
ההכרזה של טראמפ על ירושלים איתגרה את הפלשתינים בתחום המדיני; ובזירה האזורית והבינלאומית, בצעד נועז, הנשיא טראמפ הטיל ספק בהחלטות הבינלאומיות והחל בתהליך של שחיטת "הפרות הקדושות" הקשורות לבעיה הפלשתינית. חמישה חודשים אחרי הכרזתו הוא העביר באופן מעשי את השגרירות האמריקנית לירושלים וקבע עובדה בשטח. טראמפ פרץ את הסכר. בעקבות העברת השגרירות לירושלים, הודיעו גוואטמלה ופרגוואי על העברת שגרירויותיהן לירושלים. פראגוואי חזרה בה בעקבות לחץ פלשתיני וערבי, אך עכשיו מדברות ברזיל וצ'כיה על העברת שגרירויותיהן לבירת ישראל. העולם מתחיל להתרגל אט-אט לשינוי.
המצב בשטח
החשש העיקרי של הפלשתינים הוא ממה שקורה בפועל בשטח. לטענתם, ההכרזה של הנשיא טראמפ נתנה לישראל עידוד עצום למדיניותה להשתלט על מזרח ירושלים, על מסגד אל-אקצה והר-הבית, להגביר את המעצרים והריסות הבתים ול"ייהד" בצעדים שונים את מזרח העיר או להחיל בה תהליך ישראליזציה מואץ באמצעות בניית יחידות דיור בשכונות החדשות שנבנו אחרי 67'.
בהדרגה הגדילה ישראל את מספר היהודים המבקרים בהר-הבית, דבר שנועד לדעת הפלשתינים להכשיר את הקרקע לסידורים חדשים ולחלוקת המקום וזמני התפילה בו כפי שנעשה במערת המכפלה בחברון.
תהליך הבנייה הישראלית התפשט, לדבריהם, לכל שטח הגדה המערבית, ובמיוחד בשטחי C, כדי לנתק את דרום הגדה מצפונה ולחסל לחלוטין את פתרון שתי המדינות. הריסת הכפר הבדואי ח'אן אלאחמר נתפשת כחלק מהתוכנית הזו.
ישראל איננה מסתירה את תוכניות הבנייה שלה בירושלים. היא בעלת הריבונות גם במזרח ירושלים, על-פי חוק מ-1967, וזכותה לפתח ולבנות בכל חלקי העיר.
הנורמלזיציה עם מדינות ערב
בחלוף שנה מההכרזה של הנשיא על ירושלים כבירת ישראל, אפשר לקבוע בוודאות כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נכשל כישלון חרוץ בניסיונו לגייס את העולם הערבי והאיסלאמי נגד ההחלטה ולהביא לביטולה או לשינויה. למרות שהן נזהרות מלומר זאת בפומבי, מדינות ערב המתונות מבינות שירושלים היא בירת ישראל מאז הקמתה, וכי זו עובדה מוגמרת למרות ההחלטות הבינלאומיות שלא עודכנו ב-70 השנים האחרונות.
ככל שחולף הזמן, ההחלטה האמריקנית מחלחלת לתודעה העולמית ומדינות נוספת מתחילות להתרגל אליה. כל האיומים והאזהרות של מדינות ערב ומדינות האיסלאם התגלו כריקים מתוכן וכ"מס שפתיים". המדינות הסוניות המתונות אינן מעוניינות בעימות עם ממשל טראמפ. הבעיה הפלשתינית איבדה את מקומה בראש סדר העדיפויות שלהן שאליו טיפסה הסכנה האירנית.
זאת ועוד, באופן פרדוקסלי, מדינות במפרץ ובאפריקה הגבירו את תהליך הנורמליזציה עם ישראל מאחורי הקלעים, ואף החלו להדק את הקשרים עם ישראל באופן פומבי וגלוי (ראה ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בעומאן וביקור נשיא צ'אד בישראל, זאת בנוסף להזמנות של שרים ישראלים ומשלחות לבקר בכמה ממדינות המפרץ).
ניתן לסכם ולומר כי למרות שהקהילה הבינלאומית לא שינתה את החלטותיה בנושא מעמדה של ירושלים, ההכרזה של טראמפ להכריז על ירושלים כבירת ישראל היא החלטה היסטורית שהתחילה ביצירת שינוי פסיכולוגי ובצריבת התודעה הבינלאומית. העולם מתחיל להתרגל למה שנראה לישראל כמובן מאליו, מדובר בתהליך איטי אך חשוב, שישראל תמשיך למנף אותו.
ישראל חייבת להגביר את תנופת הבנייה בכל חלקי העיר ירושלים ולחזק את מעמד הבירה תוך שמירה על חופש הפולחן לכל הדתות. היא גם צריכה להפיג את חששותיה של ירדן כי הכרזת טראמפ פוגעת במעמד המיוחד שיש לה, על-פי הסכם השלום עם ישראל משנת 1994, כאפוטרופוס של המקומות הקדושים במזרח ירושלים.
הקשרים בין ישראל לירדן הם חשובים מאוד וצריך לעשות הכל כדי לנתק את ההתקרבות בין עבדאללה
מלך ירדן ליו"ר הרש"פ עבאס שהתהדקה בעקבות חששו של המלך למעמדה של ירדן בהר-הבית כדי לתאם עמדות בנושא ירושלים.
ישראל שולטת בכל חלקי ירושלים, דבר שמחזק את עמדתה בכל משא-ומתן עתידי על הסדר הקבע. הכרזת הנשיא טראמפ לא תשנה את עמדת הפלשתינים בקשר לירושלים. הם רואים במזרח ירושלים את בירתם, וכפי שאמר בשבוע שעבר עדנאן חוסייני, השר לענייני ירושלים ברש"פ: "מסגד אל-אקצה וכנסיית הקבר הקדוש צריכים להיות מרכזה של הבירה הפלשתינית ולא העיירה אבו דיס".
לפלשתינים יש זמן. הם בונים על כך שממשל טראמפ יתחלף מתישהו והממשל האמריקני החדש יחזור למדיניות המסורתית של נשיאי ארה"ב בנושא ירושלים. לכן, חשוב מאוד שישראל תנצל את תקופת שלטונו של טראמפ לחזק את אחיזתה בחלק המזרחי של ירושלים ולקבוע עובדות שיהיה קשה מאוד לשנותן בעתיד ושיקבעו את מעמדה כבירה הנצחית של מדינת ישראל.
