בתקופה לפני מלחמת לבנון השנייה,
אהוד ברק איים, לאחר שהוצאנו את כוחותינו מלבנון בשנת 2000, "שאם תהיה הפרה כל שהיא מצד נאסראללה וחיזבאללה, ירעדו אמות הסיפים", ולא יסף. ואכן, נסראללה ביצע בעזות מצח שני מבצעי חטיפות לשטחנו, על האחת לא הייתה תגובה כלל מעבר לאיום כל שהוא.
ומאחר שהחיזבאללה לא היה מורתע דיו והמשיך בשלו היה ברור שלא ירחק היום ושתבוא עוד פעולה התקפית נוספת מצידם. ואכן, הגיעה החטיפה השנייה, שבה נהרגו ונחטפו חיילינו שלאורה פרצה מלחמת לבנון השנייה, מלחמה שעד היום יש ויכוח על נחיצותה, אך למען האמת, הגבול שקט מאז שנת 2006 וחיזבאללה היה מורתע.
ללמדנו, אם לא מגיבים מיד, זה פתח להחלשת כוחנו וגורם לאובדן כושר ההרתעה באופן מתמשך, עד שממילא במוקדם או במאוחר ייווצר עימות צבאי. לכן, עלינו לא לחשוש ולתת תגובה מידית קשה והולמת לחפירת המנהרות לתוך שטחינו ופגיעה בריבונותנו.
וכל הטוענים, רק כשתמצא שעת כשר מתאימה, שיזכרו בתקופה שלא היו מורתעים לפני מלחמת לבנון השנייה ולמה זה גרם.
