"המשמר האזרחי", תוכנית התחקירים שמיצבה מחדש את משבצת הפרה-פריים, נכנסה לא מכבר לעונתה השניה. צמד המנחים, גיא מרוז ואורלי וילנאי-פדרבוש, ממשיכים לנסות ולשמש המגן והחרב של האזרח הקטן במלחמתו נגד הממסד. נטולי מורא, הם יוצאים לטפל בכל אותם חוליים חברתיים שבתוכניות תחקירים אחרות לא נחשבים ל"גדולים" מספיק.
מרוז כבר חילק ביסים לרשויות בתוכנית "בולדוג", ואורלי וילנאי-פדרבוש מוכרת בזכות הפעלתנות שהפגינה ב"עובדה" והודות לתלתלי הפודל שלה. שני כלבי השמירה מפגינים דינמיקה זוגית טבעית וזורמת, וזה מרשים כפליים בהתחשב בעובדה שמדובר בשידור חי. חלוקת התפקידים מתבצעת אף היא באופן טבעי - הבולדוג פרובוקטיבי ומליצי, והפודלית מרסנת ושנונה. או בקיצור, היא הקיציס והוא הפרידמן.
במרכז התוכנית עמדו אמש שתי כתבות. הראשונה תיארה את קורותיה של שכונה חילונית בחולון שבמרכזה אמור להיבנות בית-כנסת במקום גן-ילדים כמובטח. לטובת הדיון, אציין שצוות התוכנית מצא ארבעה בתי-כנסת ברדיוס של מאה מטר סביב מגרש המריבה. הכתבה חשפה התנהלות לא רצינית של הסמכות המקומית, אבל ספק אם תשנה את החלטתם של בעלי השררה. הכתב המשוגר לא ממש קידם את בואו של הפיתרון כאשר עמד חסר אונים מול האינטרקום של ראש העיר.
הכתבה השניה עסקה בנושא מזעזע הרבה יותר. רחל רצתה לקבור את אמה המנוחה, אך התבשרה שאין מקום בבית העלמין, אלא אם עומדים לרשותה 800 שקלים טבין ותקילין. אם תמציא את הסכום המבוקש, מוכנים בחברה קדישא לעשות מצווה ולקבור את הנפטרת במבנה רב-קומתי משונה. וזה עוד לא החלק הכי מקומם בפרשה: בחלקת הקבר אין אפילו סולם שיאפשר למבקשים להגיע אל מצבות יקיריהם. מזמן לא חשתי בושה לאומית כה גדולה.
את התוכנית השלימו כתבה קצרה על הוסטל לגברים אלימים וכן פינות שונות. הפינות זירזו עוד יותר את הקצב המהיר מיסודו של התוכנית. למה המוח שלי צריך לרוץ מרתון בזמן שאני מתעצבן על הביורוקרטיה - זה עדיין נשגב מבינתי (שמשתתפת במירוץ ולכן לא יכולה לסייע). אם מטרת התוכנית היא לעזור מכל הלב ולא רק לסמן וי על כמה שיותר נגעים שטופלו, אין צורך בכל-כך הרבה דיווחים אינפורמטיביים שנחתכים מהר בגלל קוצר הזמן.
הפינות עצמן לא תמיד מעניינות כמו הכתבות. הרי לא יעלה על הדעת שניקח דוגמה מהגויים, כפי שהוצע בפינת העולם החברתי. לאקטיביסטים הצעירים הייתי ממליץ לפתח חיי חברה במקום להיות גימיק פופוליסטי או להתנפל על מורה חסרת מושג בטלפון. היחיד שעניין באמת, היה הבחור שדיבר על הקשר בין דוח מבקר המדינה למצוקת החנייה התל אביבית. חבל רק שהוא דיבר בקצב שהמוח האנושי לא מסוגל לעמוד בו.
"המשמר האזרחי" מוכיחה שהיא רלוונטית מאי פעם, ושני המלאכים המגנים בראשה שומרים עלינו אפילו מפני הפרסומות המשעממות, כפי שהכריז מרוז. אבל אולי כדאי שהם יפנימו שאין ביכולתם לעזור לכל העולם וחמותו במשך שעה אחת של טלוויזיה. הפחתת העומס הנושאי לא תפגום בקצב קל הרגליים של התוכנית, אלא רק תדגיש את חשיבותם של התכנים החברתיים ואת תחושת הצדק שקורנת ממנה. ובנושא האמינות - לא יזיק ל"משמר" אם המנחה, שהופיע אמש חבול, לא יטיל את האשמה על תאונת אופנוע פיקטיבית. אם אתה מתנגח בממסד, אל תתפלא אם קורים לך דברים לא נעימים.
"המשמר האזרחי". ערוץ 2. חמישי ב-19:00.
