שיגעון חגיגות סוף השנה האזרחית ופרוס השנה החדשה פושה בישראל, למרבה הפלא, יותר מאשר בעולם הנוצרי. הסילבסטר הוא בארץ חגם הגדול של אולמות השמחות, של מסעדות ומלונות, ושל בתים פרטיים. בחרדת-קודש ממש מתייחסים אליו הבליינים כאירוע השנה שאסור להחמיץ.
מסתבר שמסיבות לוהטות, בניחוח של חו"ל, עם ארוחות של שחיתות וזיקוקים די-נור, הפכו בארץ שלנו לבילוי האולטימטיבי של רבים וטובים.
אבל המפתיע מכל הוא שבמדינה היהודית היחידה בעולם חוגגים את החג בהרבה מעבר למה שנהוג בעולם הנוצרי. אחרי ככלות הכל מדורג הסילבסטר בכנסיה הקתולית בדירוג הנמוך ביותר של יום טוב בכלל. יתר על כן, שנים רבות התנגדה הכנסיה עצמה לעריכת חגיגות פומביות בלילה הזה.
פופולריות גוברת
ואם לא די בכך, הרי שמרבית המדינות הקתוליות מתייחסות לסילבסטר כאל תאריך שיגרתי בהחלט, מאחר שבלוח הדתי שלהן קיים פטרון קדוש דומה לכל יום ויום בשנה. אז למה, בכל זאת, "מתעלים" הישראלים על עצמם כדי לחגוג את ליל הסילבסטר?
מסתבר שהישראלים רואים את עצמם כאזרחי העולם הגדול ופועלים על-פי הלוח הגרגוריאני. את הלוח העברי, לעומתו, הם פשוט אינם מכירים. שאל עשרה אנשים ברחוב מהו התאריך העברי של היום, וחזקה עליהם שאיש מתוכם לא ידע לנקוב בו. חלפו הימים שבהם היה אצלם הלוח הזה דומיננטי.
בישראל נחגג הסילבסטר עוד לפני קום המדינה, אבל הפופולריות שלו גוברת משנה לשנה. כמו בכל העולם הנאור החגיגות סביבו אינן נושאות אופי דתי, אלא של מסיבה לשמה. רק שאין הפעם סיבה למסיבה. השנה שחלפה הייתה מאכזבת, וככל הנראה כך תהיה גם זו שתבוא.
