"האסטרטגיה של טהרן היא למחוק את המשטר הציוני מעל המפה, אנחנו מכריזים כי אם הכיבוש הציוני ינקוט צעדים לפתיחה במלחמה נגדנו, זה יוביל להשמדתו ולשחרור האדמות הכבושות". -חוסיין סלאמי - סגן מפקד משמרות המהפיכה של אירן.
מבחינת אירן, התקיפות של ישראל בסוריה לא שינו ולא ישנו מדיניות. זה אומר שהעסקים כרגיל. אירן לא מחפשת התנגשות ישירה עם ישראל, אך ההתבססות האירנית בסוריה תמשיך ויש לה את הזמן שלה.
בתאריך 28 לינואר 2018, הגיע סגן הנשיא האירני לביקור בין יומיים בדמשק. הביקור תואם לצורך חיזוק התיאום וההתבססות האירנית בכלכלה הסורית הכושלת. כלומר התחזקות "בעל המאה הוא בעל הדעה" בסוריה.
הרכבת האווירית בטיסות מסחריות מסוות (נשק ואספקה צבאית) מטהרן לדמשק ומשם לביירות, לא חדלה. למפקד 'כח קודס' קאסם סולימאני יש מטרה ברורה להמשיך לפעול להתבססות בסוריה, למרות המחיר שישראל גובה מחייליו.
'כח קודס' שפועלים כיחידה עילית מיוחדת של משמרות המהפיכה מחוץ לאירן, הם כוח צבאי לכל דבר ועניין שנבנה בסוריה (שמוטמע בין היתר עם חיזבאללה לאט ולרוב בלי כיסוי תקשורתי במשך מזה יותר מחמש שנים. לא רק בסוריה 'כח קודס' ממשיך לפעול אלא גם בעירק, שם לאירן יש אינטרס ביצירת רציפות יבשתית.
הפעילות הצבאית האירנית בעירק בד"כ מתבססת קרוב למפגש הגבולות שבין סוריה, עירק וירדן. השליטה באזור הזה מאפשרת לאירנים להעביר ישירות לסוריה, כל מה שבא ומתאים להם. כך אירן תוכל לנוע באופן זורם עד ללבנון, שם כבר נמצאים חיזבאללה, שכאמור מהווים עוד חוליה בציר האירני.
מכלול זה, יוצר לאירן רצף יבשתי ממרכז אסיה ועד הים התיכון עם שליטה צבאית ומדינית. דבר זה ללא ספק מעמיד את אירן כמעצמה אזורית.
כאן נכנס עניין הסנקציות הכלכליות שמנחיתה ארה"ב על אירן ופרישתה מהסכם הגרעין. בעקבות כך הכלכלה האירנית נכנסה לסחרור ולצניחה, הריאל (המטבע האירני) בשפל (140,000 ריאל תמורת דולר אמריקני אחד) האוכלוסייה נחנקת תחת מצוקת המזומנים, והשאלה הגדולה מתי והאם כל זה ישפיע על מדיניות הציר האירני?
ימים יגידו.
