הפריימריז בליכוד, שיתקיימו מחרתיים, מעוררים, מטבע הדברים, עניין רב בציבור הרחב, באשר הם עשויים לשנות את פניה של
מפלגת השלטון מן הקצה אל הקצה ולחרוץ את גורלם הפוליטי של השרים והח"כים המכהנים. אין זה עוד סוד שרבים מהם יודעים בסתר-ליבם שלא ימשיכו לכנסת הבאה וימצאו את עצמם, בסופו של דבר, מחוץ למפה הפוליטית.
כך או אחרת, איש אינו יודע כמה מתוך 120 אלף מתפקדי הליכוד שייכים למיפקדים המאורגנים וכמה הם קולות חופשיים. לעומת זאת, מה שברור הוא שהמיפקדים הגדולים הם גורמים לכך שאף מתמודד לא מרשה לעצמו לוותר עליהם. מכל מקום, המטרה מבחינת חברי הכסת ברורה: להיכנס לכמה שיותר רשימות הצבעה.
שינוי
אחד המיפקדים שמטרידים את הח"כים המכהנים הוא מיפקד גדול של שיזמה קבוצה של צעירים, שהצהירו כי מטרתם לשנות את פני הליכוד ולהחזיר את התנועה לערכיה הישנים, כפי שהיו מקובלים בימיהם של
בני בגין,
דן מרידור ו
לימור לבנת, הנחשבים לתקופת הזוהר של הליכוד, אך שרחוקה מלהיות לרוחו של מנהיג המפלגה,
בנימין נתניהו.
אז נכון שביבי הוא עדיין הדמות המשפיעה בותר בפוליטיקה הישראלית, אלא שעם זאת צריך להודות שהוא רחוק מלהיות הדמות המשפיעה ביותר בליכוד. בלילה הארוך שבין שלישי ורביעי הוא יכסוס ציפורניים, כמו המתמודדים האחרים במפלגה המובילה על עתידם הפוליטי, כשקולות מתפקדיה של מפלגת השלטון ייספרו באיטיות מורטת עצבים.
