היום, 4.2.19 הוא ערב ראש השנה הסינית. מחר, 5.2.19 מסתיימת שנת הכלב ומתחילה שנת החזיר. הסינים גם מאמינים שזהו גם היום האחרון של החורף ותחילת האביב, מסיבה זאת נקרא החג גם "ראש השנה וגם" חג האביב".
תתפלאו אבל זוהי בשורה לא טובה לאלו שנולדו בשנת החזיר. הסינים מאמינים שהאנשים שנולדו במזל של השנה, במקרה זה שנת החזיר, חייבים להיות זהירים במיוחד. שנת המזל מסוכנת במיוחד לאנשים שנולדו במזל זה. אך אל דאגה, יש דרך לבטל את רוע הגזרה. פשוט צריך ללבוש משהו אדום, מספיק גרביים או תחתונים אדומים, אבל כמובן, כמה שיותר אדום יבטיח ששום מזל רע לא יקרה.
כך שמי שנולד בשנת הכלב, יוכל סוף-סוף להחליף את התחתונים או הגרביים האדומים ולאפסן אותם ל-12 שנים (מחזור המזלות הסיני הוא בן 12 חיות), ואלו שנולדו בשנת הדרקון חייבים להצטייד בפרטי לבוש אדומים.
הופתעתי לגלות שגם הסינים מאמינים ב"גמר חתימה טובה" אבל בגירסה סינית כמובן. על-פי הגירסה הסינית, בראש השנה יקבע גורלו של אדם לשנה הבאה.
הסיפור מתחיל שבוע לפני (לא 10 ימים אחרי כפי שנהוג אצלנו). מי שקובע את גורלו של כל אדם הוא ה"אלוהים הכללי", אבל לאלוהים זה יש מספר רב של עוזרים, "אלוהים קטנים יותר (סמנכ"לים או שרים) שעוזרים לו. אני מניח שכדי לטפל ב-1.5 מילארד סינים אתה זקוק לכל עזרה שניתן להשיג. מלאכת הבחינה מוטלת על "אלוהי הבישול והאוכל". אין כמן אוכל כדי לדעת טבעו של אדם. כך שאלוהי האוכל והבישול עולה ל"אלוהים הכללי" 7 ימים לפני ראש השנה ומדווח מי טוב ומי רע.
גם הסינים מנסים מטבע הדברים להשפיע על הדוח (אך לא על-ידי צום תענית וסליחות) הם בוחרים בדרך הרבה יותר בטוחה, במה שהסינים יודעים לעשות טוב יותר מכולם - הם מנסים לשחד את "אלוהי האוכל והבישול".
אז איך משחדים? מכינים ארוחה חגיגית שבוע לפני ראש השנה, ודואגים להגיש הרבה דברי מתיקה. זה לא רק "לרצות את הבוחן", אלוהי הבישול והאוכל, שידוע באהבתו לממתקים, לא פחות חשוב. זה להבטיח שפיו ושפתיו של "אלוהי הבישול והאוכל" יהיו מתוקים, כך שיוכל לדווח רק "דברים מתוקים". האמונה שפה מתוק אומר דברים מתוקים, מזכיר לי שכל פעם שנתתי מחמאה לסינית כמעט תמיד קבלתי את התשובה הבאה: כנראה שאכלת דבש בארוחת הבוקר לכן הפה שלך מתוק כל כך.
השנה הסינית כמו השנה היהודית היא שנת ירח, וכמו בלוח העברי, גם לסינים יש שנה מעוברת אחת ל-4 שנים. לכן התאריך של" ראש השנה הסיני"/"חג האביב הסיני" זז כל שנה בין סוף ינואר (כמו השנה) לבין תחילת מרץ.
החג הוא חג המשפחה. זה הזמן שרוב הסינים חוזרים הביתה. פורסם בתקשורת שבמהלך החג, בתחבורה הציבורית (מטוסים, רכבות ואוטובוסים) ינועו ברחבי סין 3 מיליארד בני אדם. אם נוסיף מכוניות פרטיות ומוניות ייתכן שהמספר יוכפל. קשה, כמעט בלתי אפשרי, להשיג כרטיס לכל סוג של תחבורה ציבורית (מטוסים, רכבות או אוטובוסים) וליד דוכני הכרטיסים משתרעים תורים לאורך של מאות מטרים. השנה עם חניכת הרכבת המהירה (מעל 300 ק"מ לשעה) בין שנחאי לבייג'ין, הוסיפה רשות הרכבות הרבה מאוד רכבות, כך שבין שנחאי לבייג'ין יש מקומות ברכבת, ולמרות זאת קשה להגיע לכרטיס בגלל הצפיצות בדוכני המכירה ובאתרי האינטרנט.
סין נעצרת במהלך החג, לכאורה, ל-8 ימים, ימי החופשה הרישמיים, אך למעשה כמו כל גוף גדול שנמצא בתנועה וחייב זמן עצירה, הפעילות יורדת מתחילת החודש ועד לעצירה המוחלטת בחג. בתי עסק ומוסדות ממשלתיים נסגרים. מקומות שהומים אדם בכל ימות השנה מתרוקנים ושוממים. בשנים האחרונות עם הקידמה, מקומות הבילוי שנזנחו בעבר, מושכים אליהם היום את אלו שנשארו, ורוצים לחגוג לא באופן המסורתי.
אז איך חוגגים?
ראשית זיקוקין דינור. מי שמגיע מבחוץ בערב החג יחשוב שהגיע לאזור מלחמה. הפיצוצים ללא הפסקה, האורות והעשן הם מעבר ליכולת התאור שלי. זה מתחיל כ-10 ימים לפני החג ונמשך זמן רב אחרי החג, אך בליל החג זה לא נפסק ולו לשניה אחת. זיקוקים גדולים, קטנים, ארוכים, בעלי פיצוצים שונים ומשונים, העיקר לפוצץ ולהרעיש. בכל פינת רחוב צץ דוכן לממכר זיקוקין דינור. גם 5 שקלים יספיקו כדי להשתתף בחגיגת הפיצוצים. באזור הכפרי מתקיימת תחרות לא רשמית. כל כפר צובר כמויות עצומות של זיקוקים ובערב החג מדליקים את השמים. כל כפר מפוצץ, ומשווה, וכל כפר טוען בחום שהזיקוקים שלו הרבה יותר מרשימים.
אי-אפשר לפוצץ כל כך הרבה זיקוקים מבלי לגרום לאסונות. כל שנה מתרחשים אסונות, כל שנה יש שריפות. בשנה שעברה נשרף בניין הטלוויזיה הממלכתית החדש בגלל זיקוקין דינור (מדובר בבנין בסדר גודל של עזריאלי).
אם תהיו בסין במהלך החג הזהרו. בכלל, המלצתי: התרחקו מסין במהלך החג, הצפיפות באתרי התיירות היא מעבר לכל לדמיון. בעבר גרתי ב Hangzhou ליד האגם במערבי, אתר מפורסם בסין. במהלך החג "טבע" האגם ב"ים המבקרים".
גולת הכותרת של החג היא הארוחה המשפחתית בערב החג. כל המשפחה נאספת (כמו ליל הבסדר שלנו רק בלי מצות ובלי הגדה), מעלים לשולחן את טובי המטעמים. בדרום חייבים לאכול "ניין גאו", מין אטריות עבות וקצרות (בקוטר של ס"מ או שנים) שעשויות מאורז דביק, סגולה לשנה טובה. בצפון אוכלים "ג'או", זה מה שקרוי אצלנו "קרפלך". גם מאכל זה מבטיח שנה טובה. יש משפחות שאוכלות גם וגם. מה שבטוח בטוח.
לילדים מחלקים מעטפות אדומות עם כסף. נהוג גם לתת לעוזרת, למטפלת וכו' מעטפות אדומות עם כסף. זהו גם הזמן לחלוקת בונוסים שנתיים, כך שהמתח רב. בחברות סיניות רבות הבונוס השנתי גבוה משמעותית מהמשכורת השנתית, אין פלא שהמתח לקראת החג עולה.
יש גם צד פחות נעים לחג. כל שנה לקראת החג יש עליה בפשיעה. אנשים רוצים לחזור הביתה וצריכים יותר כסף. ידידה שלי איבדה את כלבה לפני ראש השנה שעברה. מסתבר שבאזור בכפרי מסתובבות מכוניות שאוספות כלבים, כל כלב שנמצא ללא בעלים מורדם, נחטף ומוצא את דרכו כתבשיל במסעדה.
רוב החברות מנצלות את החג לקיים מסיבה שנתית. המסיבה יכולה להיות מארוחה חגיגית במסעדה ועד הפקה מרשימה של אירוע יקר באתר נופש. לפני מספר שנים כשהייתה לנו שנה מוצלחת במיוחד, הטסנו את כל החברה (כולל בני זוג, סה"כ 300 איש )ל Hainan האי הטרופי של סין לשבוע ימים.
אם בכל זאת תגיעו לסין ותרצו לברך מישהו. הברכה המתאימה Hao Nian Xin שפרושו כצפוי שנה טובה או Cal Fa Xi Gong שפרושו עושר וכסף בשנה החדשה.
