ההצבעה המחודשת על הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, שעליה הורה היועץ המשפטי לממשלה, היא ממש מיותרת, באשר אין שום מקום לפקולטה כזו, האמורה להיפתח בשטחים הכבושים. לא בכדי מעוררת ההצבעה עצמה התנגדות עזה מצד מרבית החוקרים והמרצים במוסדות להשכלה גבוהה, הרואים בפקולטה אבן-נגף, שאותה יש להסיר ללא השתהות.
כך או אחרת, הדברים אמורים בפקולטה ממש מיותרת מראש, באשר אין לה לא תשתית,לא טכנולוגיה ולא כוח-אדם. יתר על כן, האמת חייבת להיאמר שאלמלא היה מדובר באריאל, הפקולטה הזאת לא הייתה נפתחת מעולם, אבל זה מה שקורה כשמצד אחד צריך לשמור על הבנטים והסמוטשירים, ומהצד השני לבנות את עצמך בבחירות הבאות.
מדיניות הפרדה
אחרי ככלות הכל יש לזכור שאוניברסיטת אריאל ממוקמת בשטח שבו יש הפרדה חדה בן תושבים פלשתינים לבין אוכלוסיית המתנחלים, כאשר אריאל עצמה מוקפת באוכלוסייה פלשתינית גדולה. שליטה צבאית בפלשתינים ושליטה אזרחית במתנחלים היא, לפיכך, רק חלק אחד ממדיניות ההפרדה החמורה המתקיימת מעבר לקו הירוק.
מזה שלושה עשורים תמימים מתנהל מרכז ההשכלה אריאל כמוסד אקדמי לכל דבר, בעוד שמעמדו בהווה כאוניברסיטה עדיין שנוי במחלוקת בקרב רבים וטובים במדינה. אלה אינם מוכנים להשלים עם קיומו, ומעדיפים לראות במוסד החינוכי מכללה בלבד, כפי שגם הייתה בעברה, תחת חסותה של אוניברסיטת בר-אילן.
למרות הכל, השדרוג ממכללה לאוניברסיטה, שניתן לה בזמנו, נובע לדברי המסתייגים ממניעים פוליטיים גרידא, ועל אחת כמה וכמה אמורים הדברים בפקולטה לרפואה באריאל, מה שפוגע מכבר באוניברסיטאות הקיימות בשטחה של מדינת ישראל, הכורעות בלאו הכי תחת עול תקציביהן הכבד והמתקשות לעמוד בו.תבוטל, אפוא, הקמתה של פקולטה לרפואה באריאל.
