מחשבות שווא

מרג'ורי פריים, תיאטרון הקאמרי

במחזה "מרג'ורי פריים", שכתב ג'ורדן הריסון ועלה בתיאטרון הקאמרי בתרגומו ובבימויו של צביקי לוין, כבר לא צריך להשלים עם התאלמנות. מרג'ורי (מרים זוהר) בת ה-85 סובלת מדמנציה. בעידוד חתנה ג'ון (אוהד שחר) היא מעבירה את זמנה עם ישות טכנולוגית בעלת בינה מלאכותית. הישות הזאת היא "וולטר פריים", דמותו של בעלה המנוח וולטר (אבישי מרידור), אותו היא בוחרת דווקא בגיל 30, טרם הטראומה המשפחתית הגדולה ששינתה את חייהם. בתה של מרג'ורי טס (אודיה קורן) משוכנעת ש"וולטר פריים" הוא מוצר מיותר ומזיק בשל היותו נטול רגשות, ובעוד ג'ון ממשיך לעודד את מרג'ורי להשתמש במכשיר, מתרחשות מספר תפניות מפתיעות שמשפיעות על כל בני המשפחה. הרעיון נשמע אוטופי, אך על בימת הקאמרי רואים את גיבורת המחזה, כנרית מהוללת בדימוס, שהתאלמנה שנים קודם לכן, שבעוד היא לוקה באיבוד זיכרון, בתה וחתנה יצרו עבורה באמצע המאה ה-21 הודות לפלאי הטכנולוגיה, יצור כמעט אנושי: רובוט הדומה להפליא לבעלה כשהיה צעיר. המידע שהם הערו לתוכו, המאפשר לרובוט לנהל עימה שיחות, מהווה מרכז מידע היכול להעלות בה מחדש זכרונות שחולת הדמנציה כבר לא מכילה, והם אבדו. בכך הם למעשה מאריכים את תוחלת חיי מוחה באופן מעשי, בעוד היא, גם בתקופות התבהרות, גם כשהיא יודעת שזהו יציר רובוטי, היא נעזרת בו בדיאלוגים מקסימים רווי הומור. נשמע וירטואלי, אך בעל סיכוי ההולך ומתממש. זאת היא דרמה משפחתית עכשווית על עבר ועתיד, זיכרון ושיכחה - ועל בדידותו של האדם בעידן הטכנולוגי אשר מעצב את עולמינו החדש. במחזה מרג'ורי סובלת מהפרעות נפשיות לא רק בשל אלמנותה, כי אם גם בשל מחלתה. מרים זוהר משחקת נפלא את דמות הכנרית, האוהבת, החולה, האלמנה. היא מטיבה להתחשבן עם עברה ועם קרוביה, שלא כל-כך מבינים את מורכבות מצבה.

הטיפול בתופעות נפשיות של דמנציה

חלק ניכר מחולים עם דמנציה עלולים לסבול במהלך המחלה מתופעות נפשיות המתבטאות בהפרעות התנהגות כמו מחשבות שווא, הזיות, אי-שקט, תוקפנות, הפרעות קשות במעגל ערנות-שינה, חוסר שיפוט, דיכאון, חרדה, ועוד. הפרעות אלו גורמות לסבל ניכר לחולה, סבל ועומס רב על המטפל והן מהוות את אחד הגורמים העיקריים לצורך באשפוז החולה במוסד סיעודי.

התערבויות התנהגותיות עבור חולים עם דמנציה

התערבויות קוגניטיבית - מוצעות התערבויות מסוג אימון במיומנויות חשיבה וחיזוק תחושת המציאות, וייתכן שיש להן השפעה חיובית בשלבים מוקדמים של המחלה, אם כי קלה וחולפת. חשוב שפעילויות מסוג זה ייעשו בצורה מכבדת ונעימה עבור האדם עם הדמנציה. התערבות סביבתית - חולי דמנציה סובלים מאי-יכולת להסתגל לסביבה חדשה או לשינויים סביבתיים. לכן חשוב להתאים את הסביבה ליכולות החולים ולמגבלותיהם וליצור עבורם סביבה בטוחה ובטיחותית. למשל, באנשים עם דמנציה הסובלים מ"שוטטות" - הליכה ללא מטרה ברורה ונטייה ללכת לאיבוד, יש להתאים פעילות הליכה שאינה מסכנת אותו. התערבויות מהנות (גורמות עונג) - חשוב לזהות אילו התערבויות גורמות להנאה ועונג אצל האדם עם דמנציה, על-פי אישיותו, הרגליו בעבר ומצב מחלתו, כגון טיפול במוזיקה או טיפול במגע. מאת ג'ורדן הריסון, תרגום ובימוי: צביקי לוין, עיצוב תפאורה ותלבושות: זוהר אלמליח, עיצוב תאורה: ליאור מיטל, עריכה מוסיקלית: צביקי לוין, משתתפים: מרג׳ורי - מרים זוהר, טס - אודיה קורן, ג׳ון - אוהד שחר, וולטר - אבישי מרידור. הזמן הוא אמצע המאה ה-21. רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני פורסם בשנת 2003 ובאופן מיידי, הפך רומן הביכורים של הסופר להצלחה מסחררת. הסיפור מתרחש בשנות השישים של קאבול (בירת אפגניסטן). שני ילדים חיים יחד - אמיר וחסן. אמיר, בנו של איש עסקים מכובד בקאבול, וחסן האזארי המנודה, בנו של המשרת וחברו הטוב של אביו של אמיר. השניים מבלים את ימיהם בהתרוצצויות, ידוי אבנים ואימונים ברדיפת עפיפונים. הם חווים את קאבול במלוא הדרה, דרך הריחות של הפירות, התבלינים והמאכלים, העצים והפרחים שמקיפים את העיר השוקקת. השניים חיים יחדיו עד שחברותם מתפוררת בעקבות בגידה באמון של אחד בחברו. עם הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, נמלטים אמיר ואביו מארץ מולדתם ועוברים לארצות הברית, שם מקווה אמיר לא רק לבנות לעצמו חיים חדשים, אלא גם להימלט מהעבר שלו. אבל במרוצת השנים הוא מגלה שלא רק שהעבר אינו מרפה ממנו, אלא רודף אותו. כאשר הוא כבר מבוגר, וסופר מצליח שחי בסן פרנסיסקו עם אשתו, העבר שלו קורא לו לשוב אל אפגניסטן למשימה כמעט בלתי אפשרית. אמיר נענה למשימה, וטס אל אפגניסטן, שם הוא פוגש מדינה הרוסה ומאיימת הנתונה לשלטון הטאליבאן האכזרי. אמיר נאלץ להתמודד עם התמונה המלאה של עברו, בספר נוגע ורגיש, שלא רק חוצה מערכות יחסים, בין אבות לבניהם, בין חברים, אלא בין תקופות היסטוריות, ונבכי הנפש של האדם. רודף העפיפונים. תיאטרון גשר. עיבוד בימתי לרב המכר של חאלד חוסייני בבכורה ישראלית. סיפור על חברות, בגידה ועל מחיר הנאמנות. סיפור על אבות ובנים: האהבה ביניהם, הקורבנות שהם מקריבים ועל השקרים שהם מספרים. כל זה על הרקע של קאבול, בירת אפגניסטן - עיר קסומה, ססגונית, מלאת ריחות אקזוטיים, בזארים שוקקי חיים ותחרויות להפרחת עפיפונים. אמיר, בנו של איש עסקים פאשטוני עשיר ומכובד, וחסן, בנו של משרת האזארי, גדלים יחד: ספק חברים, ספק אדון ומשרת וגורלותיהם נשזרים זה בזה עד שאחד מהם בוגד בחברו במעשה שירדוף אותו שנים רבות אל חיים אחרים ביבשת אחרת. עיבוד בימתי לרב המכר של: חאלד חוסייני, מחזה: מת'יו ספנגלר, תרגום: עינת ברנובסקי, בימוי ועריכת פסקול: נועם שמואל, תפאורה: ניב מנור, תלבושות: אביה בש סוקול, תאורה: אלכסנדר סיקירין, תנועה: עמית זמיר, עוזרת במאי: טניה קוזלובה.