יש שני דברים שיכולים לבאס חובב קולנוע. הראשון הוא לחכות לסרט הרבה זמן ואז, שנייה לפני שאתה נכנס לקולנוע, מישהו בא ומגלה לך את הסוף.
הדבר השני, לחכות לסרט הרבה זמן ואז לגלות שבעצם חיכיתם לשווא והסרט לא היה כזה טוב.
אוי כמה שאני חיכיתי לסרט הזה, "זודיאק". לפי דעתי דיוויד פינצ'ר הוא מהבמאים החשובים והטובים של התקופה האחרונה (עם סרטים מעולים כמו "מועדון קרב","שבעה חטאים" ו"המשחק") אך הפעם הסרט שלו נופל. האמת זו לא בדיוק אשמתו. אבל על זה נדבר עוד מעט.
זודיאק מבוסס על סיפרו של רוברט גרייסמית על רוצח סידרתי שענה לשם זודיאק ותקף את סאן פרנסיסקו בשנות ה-60 וה-70. הוא היה מאוד לא עקבי ומאוד אקראי והיה קשה לעלות על עקבותיו. הסרט עוסק באובססיה שמפתחים אליו העיתונאים והשוטרים.
בתפקידים הראשיים ניתן למצוא את ג'ייק ג'ילנהול (בנות נא להזיל ריר), רוברט דאוני ג'וניור (חובבי המשחק המצויין נא להזיל ריר) ומרק רפאלו (טוב נו, מי שבא לו שיזיל ריר).
משחק מצויין של כל הקסט, צילום מרתק ועריכה ממש טובה אומנם מהנים אבל לא הופכים את הסרט לטוב.
הבעיה העיקרית של הסרט היא התסריט שפשוט, מה לעשות, לא עובד. בשעה הראשונה של הסרט אתה מתמלא בציפייה לקראת הבאות. אבל לאחר ההפסקה אתה מופתע לגלות שהעלילה נתקעת ופשוט נמתחת ונמתחת ונמתחת (ובמקרה שלנו היא נמתחת קצת יותר משעתיים וחצי!!!).
ניתן להגדיר את הסרט כמו מסטיק - הוא טעים רק לזמן קצר אך לאחר שנגמר לו הטעם הוא כבר לא שווה.
לאלה מכם שבכל זאת רוצים לראות את הסרט אני ממליץ לחכות ל-DVD וכל השאר - שימרו מרחק!