הסתה פוליטית

א. איתור

בעומק של כשישה ק"מ במימי איי סולומון בדרום האוקיינוס השקט גילתה צוללת המחקר הבלתי-מאוישת פֶּטרֶל את שרידי נושאת המטוסים הורנט האמריקנית, שטובעה לפני 77 שנה בידי מטוסים יפניים. 140 מאנשי הורנט נהרגו בתקיפה, והספינה נפגעה קשות, עד שניתנה הוראה לנוטשה. הורנט התפרסמה בכך, שמסיפונה הוזנקה התקיפה האווירית הראשונה על טוקיו במלחמת העולם השנייה - 'תקיפת דוליטל' המפורסמת, באפריל 1942 - ואחר כך היה לה חלק נכבד בקרב מידוויי, שבו הובס בראשונה חיל-הים היפני בידי האמריקנים. פטרל השתמשה בסונאר, כדי לאתר את שרידי הורנט, שנמצאו בדיוק במקום טביעתה. התמונות, ששיגרה פטרל, היו חד-משמעיות, ונראתה בהן הכתובת CV-8, שמציינת את נושאת-המטוסים. ריצ'ארד נוֹואטצקי מקליפורניה היה תותחן בן שמונה-עשרה על הורנט כשהוטבעה. "אם תמצאו את התא שלי, בארון צריכים להיות ארבעים דולר", אמר אחרי שסיים להתרגש מגילוי ספינתו הטרופה. למרות האיתור, לא פורסם מקומה של הורנט, כדי שלא יחולל זיכרון ימאיה הטבועים.

ב. ועידת וארשה

אירופה עשתה ככל יכולתה להכשיל את ועידת ורשה, שיזמה ארצות-הברית, כדי לטכס עצה נגד אירן. בשוק תחרותי ביותר, מרוויחה אירופה כסף רב מקשריה עם אירן, ואינה מוכנה לוותר על מיליוני דולרים, גם אם הנם מגועלים בדם. מזכיר את השבדים במלחמת העולם השנייה, שהיו ניטרליים, וסיפקו לנאצים סחורות אסטרטגיות, שהאריכו את המלחמה. בינתיים, כל עוד אין הפרעות מבית, ממשיך ממשל טראמפ בקו הלוחמני נגד אירן. עד מתי יישבו הדמוקרטים מהצד, ולא ינסו לטרפד את מדיניותו באמצעות הרוב, שיש להם בסנאט?

ג. תמיכה גרמנית

גרמניה הגדילה - לבקשת ממשלת ישראל - את תמיכתה באונרא מ-18 מיליוני דולר למאה מיליוני דולר; ובכך נתנה לגיטימציה לדרישת השיבה של "הפליטים", שמשמעותה חיסול מדינת ישראל - כתבה בטוויטר ד"ר עינת וילף, שהייתה ח"כ בעבודה, וכעת היא מודאגת. יש משהו ציני בתמיכת הגרמנים בארגון, המקדם את תביעת השיבה הערבית. ובינתיים הכחישו גורמים בישראל ובשגרירות ישראל בברלין את טענתם של בכירים במשרד החוץ הגרמני, שישראל ביקשה מגרמניה להגדיל את הסיוע לאונרא. יתר על כן, ישראל היום מסר, שמשרד החוץ הגרמני התנה באחרונה העברת מימון לאגודת הידידות גרמניה-ישראל בהתחייבותה לא לעסוק פומבית בסוגיית הלגיטימיות של אונרא.

ד. יומני מלחמה

במה עסקו חיילים במלחמת יום הכיפורים? אסף לשם חקר יומנים, שכתבו לוחמים במהלך המערכה, ואת מסקנות מחקרו יציג בסדנה הקרובה של 'פורום אלפרדו'. הסדנה תהיה ביום חמישי, 28 בפברואר, בשעות 22-18.30, בספרייה הציבורית 'לדורות' בשדרות דוד המלך 20, לוד. אחרי לשם יספר אל"ם (מיל׳) אילן סהר, שהיה קצין המודיעין של חטיבה 7 במערכה, על היומן, שכתב במהלכה. יומנים של חיילים במלחמת יום הכיפורים הנם תיעוד חשוב של המלחמה, כיוון שיומנים היו דרך בסיסית לתיעוד בעידן שלפני הטלפון החכם. יומני המלחמה, ובעיקר, אלה שנכתבו תוך המערכה, חשובים להבנתה, כיוון שהביאו את מה שחשו החיילים בלי תיווך כלשהו. אסף לֶשם חקר יומני מלחמה, שכתבו חיילי מילואים במלחמת יום הכיפורים. הוא מצא, כי כתיבת היומנים נעשתה ב'חלונות זמן' בין קרב לקרב, תוך כדי המערכה, והם בבחינת חומר גלם ראשוני בלתי-מעובד - שנחשף בשנים האחרונות. יומני החיילים, שאסף לשם ניתחם, חושפים מגמות, תהליכים ואירועים, שהתרחשו בחזית הדרומית. נושא מרכזי ביומנים הנו מזון ודרכי הכנתו בצמוד ובמקביל לשלבים השונים במלחמה. כמו-כן הופעות אמנים ומחסור בציוד לחימה.

ה. נאבק בצנזורה

רציחות פוליטיות הנן תופעה נפוצה בהיסטוריה בכל העמים ובכל התקופות. כשג׳וזפה ורדי החליט לעסוק בעניין, קפצה עליו הצנזורה, ששלטה בנאפולי, וניסתה לדכא את טיפולו בעניין. לכן, העתיק את האופרה 'נשף מסכות' משבדיה לבוסטון, וריכך מעט את מסריו. למרות זאת לא הועלתה האופרה בנאפולי, אלא ברומא בפברואר 1859. ריקארדו, מושל בוסטון, אמור לסמל את גוסטב השלישי, מלך שבדיה, שחוסל על-ידי קושרים. באופרה 'נשף מסכות' מציע ורדי שני מניעים לרצח המושל - אהבתו האסורה לאמליה, אשת רנאטו, ידידו ועוזרו; ודיכוי העם. תוך כך רומז ורדי לשאוּל המלך, שהלך לשאוֹל בעצת בעלת-האוב בעין דור, ולהארוּן אלרשיד, שנהג להתחפש כדי לשוטט בשווקים, ולשמוע מה חושב עמו. בסיכומו של דבר רוצח רנאטו את ריקארדו בנשף מסכות, שארגן המושל, מבלי שידע שריקארדו מתכוון למנותו לתפקיד בכיר מחוץ לבוסטון, כדי להרחיק את אמליה מבוסטון. נהוג, שאופרה אינה מסתיימת אלא במותה של הסופרן. 'נשף מסכות' מסתיימת דווקא במותו של הטנור - המושל ריקארדו. האם בכך ישוקמו יחסי רנאטו-אמליה? את 'נשף מסכות' ראיתי בהפקה נהדרת באופרה הישראלית, שמשכה קהל רב למשכנה המפואר. את האופרה ביים מיכאל זנאנייצקי, ודניאל אורן ניצח על ההפקה, שהייתה במלאת 160 שנה להפקה המקורית של 'נשף מסכות'.

ו. ותפער את פיה

יותר מאלפיים איש כבר התלוננו על דברי הבלע של אשרת קוטלר, שניצלה את היותה מגישת המגזין של חדשות ערוץ 13, להתקפה שלוחת-רסן על חיילי צה"ל. בעקבות הפניות, פתח דוד רגב, נציב פניות הציבור ברשות השנייה, בבירור אל מול רשת 13. במקביל, פתחו הגורמים המקצועיים ברשות השנייה בבדיקת הנושא. זו אינה התבטאות ראשונה שנויה במחלוקת של קוטלר, שכמו מגישים אחרים, פערה את פיה, וניצלה את המשאב הציבורי להסתה פוליטית.