ההתבטאות האחרונה של
אושרת קוטלר, רק מחזקת את ההתרשמות הקשה, כי לקוטלר חשבון אובססיבי עם חיילי צה"ל. שכן ההתבטאות האחרונה היא השנייה שבה משמיעה קוטלר דברים קשים מאוד כלפי חיילינו.
"לזכותה" של קוטלר, אמירה קשה קודמת: ב-12.06.09, משווה המגישה חסרת הרסן את חיילי צה"ל, שלא נותנים למסתננים ממצרים, להיכנס לארץ, לחיילים שווייצריים ששיתפו פעולה עם הנאצים, לא פחות. הפעם, חל שדרוג: לפני מספר ימים אמרה קוטלר במהלך שידורי ערוץ 13, כי "שולחים את הילדים לצבא, לשטחים, ומקבלים אותם חיות אדם. זו התוצאה של הכיבוש"... (ציטוט)
גם הפעם, כאז, חוללו הדברים סערה. במערכת הפוליטית וגם במדיה הגיבו בכעס.
יעקב אחימאיר, עיתונאי מוערך, מגיש תוכניות בכיר, טען בזעם: "מצידי, שיאשימו אותי בסתימת פיות. אבל את הפה המלוכלך של אושרת קוטלר, אכן צריך לסתום. מי שצריך לסתום לה הם הממונים עליה. הרי לא ייתכן שחיילי צה"ל המשרתים בשטחים יוצאים משם כ"חיות אדם",
כהגדרה החולנית של קוטלר" (ההדגשה שלי, מ.ל.), "אני מסרב לשמוע מהפה המלוכלך שלה, כי הנכד שלי, ששרת גם הוא בשטחים, הוא כיום "חית אדם", ולא רק הוא, כמובן, אלא רבים מאוד כמותו ששרתו שם. מי מאפשר למגישת טלוויזיה להעליב ציבור ענק של ישראלים, ולהגדירם "חיות אדם"? ואז לפטור אותה באמירה הבנאלית: "זו דעתה האישית"? ואם הח"מ, המגיש משדרי רדיו וטלוויזיה, אמצא לנכון לומר בשידור, כמו קוטלר, כי "הפה של קוטלר מלכלך ומלוכלך"? ואז פשוט, אפטור את עצמי באמירה כי זו דעתי האישית בלבד. וזו באמת דעתי האישית על הפה של קוטלר, ואולי גם היא "חית אדם"? כבר אמרתי, זו דעתי האישית. מה אתם בכלל רוצים מחיי"!
ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, כתב ברשת החברתית פייסבוק: "אני גאה בחיילי צה"ל ואוהב אותם מאוד. דבריה של אושרת קוטלר ראויים לכל גינוי".
ולשאול, רגע, מה קורה כאן? האם אלו באמת דפוסי העבודה הסבירים למגישה בכירה בערוץ 13? אולי צריך לומר לממונים על קוטלר: אנא במטותא ממכם... שחררו אותה לחל"ת. כן, קודם כל שתזוז לנו מהעיניים. עכשיו אתם צריכים ליצר כאן קצת שקט לשיקול דעת ענייני, ואח"כ? אח"כ תמצאו לה תפקיד אחר ולא כזה שנמצא אותה מרצדת לנו יומיום מול עינינו. בבקשה!
ציפי לבני (גברת דמוקרטיה), הקפידה מאוד להמאיס את עצמה על כו—לם
קטע ההתנשאות המלבב בו
שאול מופז מנסה לדבר בישיבת סיעת קדימה על חשיבות האחדות במפלגה והיא, לבני, גברת דמוקרטיה, מנפנפת אותו, בהתנשאות, במילה חוזרת ונשנית "נפלא" (16.11.09), כשהיא מקפידה מאוד שיהיה זה "שיימינג", פומבי, נוכח העיתונות הרוחשת שם, בהרכב מלא - לא נשכח ולא נסלח. הייפלא כי כעבור 9 שנים ומשהו, עשה לה
אבי גבאי תרגיל דומה?
לא הייתי מעלה על הכתב דברים אלה, אלולי כותבים, במדיה החברתית, בודדים אומנם, נכמרו רחמיהם לנוכח דמעותיה במופעה האלמותי האחרון. נזכיר כי הגברת עשתה הכל על-מנת להמאיס את עצמה: כאשר מופז גבר עליה בפריימריז בקדימה (מאי 2012, בהפרש של 24 אחוז!), גברת דמוקרטיה שוב לא השלימה עם הכרעת הבוחר, ובתרגיל מלוכלך טרקה את הדלת, פרשה מהרשימה, פרשה מהכנסת, וכך כבדרך אגב, הנחיתה על כתפי המנצח, בהיותו יוֹרְשָה בדיעבד, מכת-חוב של 34 מלש"ח, שלא הוא יצר. סכום אחר היא נטלה (1.8 מלש"ח), מח"כ פורז. מַלְקוח שהיה חמור בעשייתו פי אלף מהראשון, כי הוא לא ניתן לה על-פי דין כלשהו. על שתי אלה אף לא נחקרה.
נזכיר כאן בקצרה גם את התנהגותה הבריונית בפרשת '
ישראל היום'. היועמ"ש מתנגד להצעת החוק הבזויה? לא נורא,
ניקח יועץ משפטי פרטי (ונזכיר, היא כיהנה כשרת המשפטים!)... ומי הוא היה?
עו"ד ששלח לה ארנון מוזס... מה נפלאה העובדה, המקרית כמובן, שגב' לבני זכתה בכתבת שער ענקית במהדורת יום ששי של העיתון של המדינה?
לבני התנהלה בחוסר כבוד, אף בזלזול כלפי ערכי מוסר בסיסיים בפוליטיקה (כן, גם בפוליטיקה יש כאלה), דילגה כקוקייה ממפלגה למפלגה. גם במחנה הציוני הילכו שמועות על התנהגותה הבזויה ועל "נאמנותה" ליו"ר, אבי גבאי. הוא הוא אשר מינה אותה לראש האופוזיציה. לא ייפלא לכן, שהיא זכתה בתגמול על דברים שעוללה לעצמה.
ועוד לא נגענו בדרכה האופיינית, הקלה והמפתה, שכבשה לצערי פוליטיקאים רבים אחרים, לבנות את עצמה פוליטית על-ידי חבטות בלתי פוסקות בנתניהו, משל היה כר איגרוף. שוב, האיש שמכף ידו אכלה. הוא זה שנאלץ ללגום את קובעת כוס התרעלה של לשונה המשתלחת, עד תומה. אומנם הוא מינה אותה, תחילה כשרת המשפטים, ואח"כ כממונה על המו"מ עם הפלשתינים... לא פחות, אבל היא כנראה סברה כי על-ידי סימונה כעוינת לנתניהו בציבור, תרוויח גם קרדיט מיוחד אצל שונאיו בתקשורת.
בתחום זה, לפחות, לא טעתה. עובדה, בכל הראיונות המרובים שהוענקו לה במדיה, אף פעם, אני חוזר, אף פעם, לא נשאלה שאלות קשות. לא על חובות הענק למדינה, לא על התנהגות המבישה כלפי חבריה למפלגה, לא על תפקידה המרכזי כאמור בפרשת ישראל היום. ולא מניתי כאן אלא רק חלק מתעלוליה.
ועוד לא נגענו בסיפור נסיעותיה האין סופיות לחו"ל. למישהו יש הסבר? מפעם לפעם הפציעה הגברת בכינוסים שונים בחו"ל. איש לא יודע בדיוק מי הזמין אותה לשם, ולשם מה הגיעה, וחשוב מכל
מי מימן הוצאות ענק מצטברות אלו? כך קרה גם בכנס האחרון במינכן. בשלב מסוים נפוצה השמועה כי היא מחפשת/מבקשת לעצמה תפקיד באו"ם, אבל גברת דמוקרטיה לא סברה כי עליה לפנות לשם כך לממשלת ישראל, תחילה.
זהו. כאן 'ניקח' מעט אוויר... נעצור, מפאת קוצר היריעה. די. הגברת הרי פרשה. נאחל לה הרבה עניין וסיפוק בחייה הפרטיים.