הפצת פתרונות קסם למצבים מורכבים הוא אחת הרעות החולות בתקופת טרום בחירות. מפלגות חותרות להציג פתרון בסיסמה של עד ארבע מילים שיימרחו על שלטי חוצות, אבל הציבור חכם ומבין שלמצביםמורכבים פתרונות מורכבים.
בימים אלה אנו בעיצומו של קמפיין הפחדה ממומן היטב (עדיין לא ברור בידי מי). גורמים צבאיים בדימוס מנסים להחזיר אותנו למתווה הנסיגות והוויתורים ולהטיל עלינו אימה מחזון הריבונותעל יו"ש בעוד הם מנופפים בחרב הדמוגרפיה.
אותם מומחים בשם עצמם מנסים לשווק לנו שוב את 'יזמת השלום הערבית', הכוללת נסיגה מלאה מיש"ע, מזרח ירושלים ורמת הגולן והקמת מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. קציני עבר אלו מסתיריםאת היותם אנשי שמאל שגם בעבר תמכו בכל הצעת נסיגה והתקפלות ישראלית. כך היה ברצועת עזה, כך בלבנון וכך ביקשו לעשות גם ברמת הגולן. את התוצאות, איומי חיזבאללה וירי החמאס, אנחנו משלמים עד היום במחיר דמים.
עם אף הכבוד לעברם כקצינים, מדובר באישים חסרי תודעה היסטורית ומדינית, חסרי הבנת ייעודו של עם ישראל וחסרי היכרות עם המנטאליות הערבית והמזרח-תיכונית בה המתקפל והנסוג מזמין את המתקפה הבאה עד לכניעתו.
לא חייבים להיות מומחי ביטחון כדי להבין את האסון הטמון בנסיגה מיו"ש. היעד עליו מצהירה ללא הרף המנהיגות הערבית הוא פלשתין גדולה המשתרעת מהים ועד הנהר. למדינה זו, אותה רוצים "המומחים" להקים, ייכנסו כוחות אירניים וג'יהאדיסטיים מהעולם כולו, טילים על נתב"ג יהפכו לשגרת יומנו וימנעו המראת מטוסים. מיליוני ערבים יזרמו מירדן ליו"ש וייצרו איום דמוגרפי של ממש כשהיעד עבורם הוא "חזרה" ליפו, רמלה, חיפה ואשדוד. העולם יראה וישוב לדרוש מאיתנו את הנסיגות הבאות כדי לרצות את ההמון הערבי הזועם.
זאת עוד בטרם הזכרנו את החובה ההיסטורית שלנו לרשת את ארץ ישראל . יהודים לא יכולים לוותר על יהודה! אין תוקף מוסרי לישיבתנו ברמת אביב אם נפקיר את בית אל, שכם וחברון לריבונות זרה.
נסיגה ישראלית מערש תרבותו של העם ומלב ארצו תהיה התאבדות לאומית. רק שליטה ישראלית מלאה וריבונית על יהודה ושומרון תניב ביטחון, יציבות ובסיס מוסרי-היסטורי לנוכחותנו כאן.
מזה 51 שנים מרחף באשמתנו מעל יו"ש סימן שאלה מדיני. הסטטוס-קוו, שאולי מרגיע כמה מתומכי הימין, אינו באמת קיים. בחסותו בונה הרש"פ ומשתלטים באין מפריע על אדמות שטחי A ו-B וקובעים עובדות דווקא בשטחי C. היהודים, לעומתם, קפואים ומוקפאים. אם לא תגיע הכרעה בהקדם לא ייוותרו קרקעות עבור היהודים. אמירה ישראלית ברורה המלווה במעשים ולפיה אין לנו כל כוונות עזיבה תבטל את תקוות האויב הערבי להקמת מדינה על חורבותינו.
אתגר הריבונות מחייב התמודדות מפוכחת עם האיום הדמוגרפי. לשם כך עלו מספר הצעות שתכליתן אחת - מדינה יהודית אחת בין הים לירדן ובה רוב יהודי מוצק ומיעוט ערבי נאמן למדינה.
כדי להבטיח זאת אפשר לפעול בשלבים:
בשלב הראשון תוחל הריבונות על ישובי יו"ש, ללא שינוי במעמד הערבים. כבר בשלב זה נבלם רעיון העוועים של הקמת מדינה פלשתינית. בשלב השני תוחל הריבונות על שטחי C המהווים 60% משטחייו"ש (תוך תיקוני מפה נדרשים). כ-80,000 ערביי האזורים הללו יזכו למעמד תושב כדוגמת זה של ערביי מזרח ירושלים. בשלב השלישי תוחל ריבונות על שאר השטח ולערביי יו"ש תוקם אוטונומיה מוניציפלית תחת ריבונות ישראל המפקחת על ספרי הלימוד ואוחזת בלעדית במושכות הביטחון ומדיניות החוץ.
עלינו להביט נכוחה אל העתיד. בעוד 30 שנה יהיו ממערב לירדן 20 מיליון בני אדם. נכדינו ונינינו מצפים מאיתנו שנשמור להם על הארץ, שנפתח להם אופציות לחיים ברווח, עם מחירי דיורסבירים, פריחה כלכלית ויציבות ביטחונית ומדינית.
לסיכום: בין הים לירדן תהיה רק ישות לאומית אחת והיא ישראל. אנו מחויבים קודם כל לעם ישראל. התהליכים שלעיל הם הדרגתיים, אבל ייתכן שנופתע עם אירועים היסטוריים מכוננים כפי שהיהב-48' וב-67' כאשר המוני ערבים בחרו לעזוב. ניתן לצפות לעלייתם של עוד מיליון יהודים מהגולה. במצבים שכאלה המאזן כולו ישתנה אף יותר, ולטובה.
