לפני כחודשיים הוחלט על הקדמת הבחירות ואוטוטו אנחנו שם. אירוע רודף אירוע והקלחת הפוליטית גועשת. כבר עתה, עוד האבק של ההתכתשויות הפוליטיות מייצר ראות מוגבלת וערפילית, ניתן להצביע על כמה נקודות מעניינות.
אפתח בחיבור שתחילתו באופוריה, המשכו באיבוד גובה איטי אך עקבי ואחריתו מי ישורנו. הכוונה כמובן לאיחוד גנץ-לפיד-יעלון-אשכנזי. עם שוך ההתלהבות סביב הלידה המסובכת הזו מתברר שלא בכדי יש איסור שעטנז במקורותינו. לפיד השמאלן והאנטי דתי חובר ליעלון, האוזר והנדל הלאומיים. אשכנזי הנושא על גבו את פרשת הרפז שאינה מחמיאה מצטרף לאוכלי הפלאפל ובראש כולם גנץ - המריונטה שאינו יודעת לשאול ובכל מקרה ממלאת פיה מים...
מתברר שהפטנט הזה של שתיקה כוחו יפה לזמן מוגבל. אפילו התקשורת המאתרגת מתחילה להלין על כך שהרביעייה נאלמת דום ואינה מתייצבת על הפרקט, שם הכל משחקים בימים אלה. הטרוניות גוברות ועמן הרינונים והשמועות על אודות מחלוקות, סכסוכים, אי-הסכמות וחוסר אחידות המאיימים על שלמות הרביעייה. מה שבולט מאוד לעין הוא העדר מערכה (קמפיין בלעז) מסודרת. ואם זה המצב כעת, כשהכול מחויבים לאחידות, נימוסים, הליכות ואחווה, מה יהיה יום לאחר הבחירות? משום כך מתגברים הספקות ומתמעטים האוהדים. כמו שאמרנו, לאט אבל בטוח!
חזית אחרת, מעניינת אף היא, מורכבת מהמפלגות המתנדנדות סביב אחוז החסימה. למרבה הצער, אובדן קולות המפלגות הללו מהווה סכנה בעיקר למחנה הלאומי ופתרון אין, לפחות בשלב זה. נראה שטרם נאמרה מילה האחרונה וחזקה על "ביבי הקוסם" שידע, אולי בדקה התשעים ממש, להוריד כמה מהמתנדנדים מהעץ, אולי על-ידי הבטחת תפקידים או סידור עבודה מכבד. כך זה בעולם הפוליטי.
כמדומני שאין מפלגה שלא הודיעה ברבים, יותר מפעם אחת, שהיא זו ההולכת להוות את הפתעת הבחירות. כבר העירו על זה שלו יצויר שכולם צודקים כי אז צריך להוסיף כמה מאות מושבים בכנסת שכן מרוב הפתעות יעבור בוודאי מספר הנבחרים (ובמידה משמעותית) את מאה ועשרים המקומות הנכספים. לא נתרשם כמובן. נדושות, משמימות, לא אמינות ומשעממות ככל שתהיינה ההצהרות האלה - זהו חלק מהמשחק.
חרות וזהות יהודית
מי שככל הנראה באמת תהיה הפתעה (לא לי) היא
מפלגת זהות של
משה פייגלין. אל תקפצו, אני מכיר את כל הסטיגמות ה"רצות בשוק". יש המכנים את משה מגלומן, יש הבזים לו, יש הרואים בו גווייה פוליטית. רבים כועסים על כי אינו מוכן להתאחד עם מפלגות הימין ועם "הגוש". אלה אינם יורדים לסוף דעתו של פייגלין ואינם מבינים את כוונותיו, לרבות ובפרט את הקהל לו הוא מכוון. לא אכנס כאן לניתוח ארוך, אומר רק שפייגלין אינו פונה אל הימין או אל המתנחלים. המסרים אותם הוא משדר מזה כמה שנים, כולם עוסקים בנושאים שרבים בציבוריות הישראלית יכולים להתחבר אליהם - חרות וזהות יהודית בראשם.
מכאן שזהות אינה מהווה איום על המחנה הלאומי וממילא כמעט שלא תגרע קולות הימנו. פייגלין יגרוף קולות מהבלגנץ, ממצביעי יש עתיד בעבר, מליברמן, מכולנו, מאורלי לוי, מאנשים חושבים וליברליים שאינם חולים כרוניים ב"סמולנות", מאחרים היושבים על הגדר ואינם מצביעים ברגיל, אפילו ממיעוטים ואפילו מהשמאל. משה הכריזמטי והנבון עשוי להבקיע את החומה ולהפתיע. שימו לב לזחילה שלו כלפי מעלה בסקרים בהם החל להופיע רק לאחרונה. הגרף העולה בהתמדה בהיר וברור והזחילה (שכבר עתה מציבה אותו מעל אחוז החסימה או בקרבתו) נהייתה הליכה בוטחת ועשויה להפוך לריצה ולהתפרצות אלימה בעקבות עבודה נכונה בזמן שנותר.
מדוע אני מתעכב על זהות תשאלו, משום שבעניינים הלאומיים - ארץ ישראל ועם ישראל, פייגלין הוא אותו משה מ"זו ארצנו", לא זז מילימטר. אומר יותר מכך, מבין כל חברי הכנסת המכהנים, משה פייגלין הוכיח ומוכיח מזה שנים הרבה שבענייני קדושת הארץ ושמירה על ארץ ישראל - אין נאמן יותר ממנו. יכולה, ובצדק, להישאל השאלה - מה עם יתר חברי רשימתו לעניין זה? לכך אין לי תשובה ניצחת, רק ההסתמכות על משה, אישיותו והנהגתו.
בכל מקרה, גם בכנסת בה כיהן כחבר, עמד משה פייגלין במבחנים שזומנו בעניינים לאומיים יותר מכל אחד אחר ב"גוש הימין".
אורית סטרוק,
נפתלי בנט,
איילת שקד (לה יש לי הערכה רבה),
יריב לוין,
ציפי חוטובלי וכל חברי "שדולת ארץ ישראל" נכשלו כישלון חרוץ עת נדרשו להצביע בעניין חוק להגנת ירושלים, בעניין התקציב (ככלי למניעת שחרור רוצחים ערבים כ"מחווה" לאבו מאזן) ועוד...
כל אלה שהוזכרו עד האחרון שבהם כשלו ואכזבו מרה! אוי לבושה ההיא. משה פייגלין עמד במבחנים בגאון, ובשל כך שילם מחיר פוליטי, טבין ותקילין יש לומר.
בעוד שלושים ימים תיפתרנה כל התעלומות ויוסרו הספקות. אפילו הסקרים המוטים שמאלה לא ימנעו ככל הנראה את ניצחון המחנה הלאומי (שוב!) ואת הכתרתו של נתניהו לראשות הממשלה. בביתי לא מצוי המכשיר הזה המחבר את עם ישראל (כאינפוזיה) אל החדשות ואירועי היום אך ככל הנראה אעשה מאמץ להתחבר, ולו לשעה, על-מנת לצפות בפרצופיהם המכורכמים של אנשי התקשורת העוינת, חברי מערכת המשפט, בעלי ההון ושאר שמאלנים שייאלצו לשוב ולבלוע את הגלולה המרה. הכינו פיצוחים!
