חיילינו בנינו היקרים באשר הנכם. לפני חודשים ספורים, חלקכם לפני שנה או יותר, התגייסתם לצבא הגנה לישראל. רבים מכם עשיתם הכנות לגיוס, פיתחתם כושר, ערכתם בירורים על היחידות השונות ולבסוף התגייסתם, חלק מכם ליחידות קרביות, חלק ליחידות מובחרות. בעיני ובעיני רבים הנכם המובחר שבמובחר, כולכם, ממש כך.
מסלול ההכשרה לא היה קל. טירונות קשה ובהמשך הכשרה להיות לוחמים. לאלה מכם שהתנדבתם ליחידות המובחרות היה המסלול תובעני עוד יותר - גיבוש מפרך ומסלול תובעני ומאתגר. חוויתם קשיים ואתגרים על-מנת לסיים מסלול ולהתייצב כלוחמים מהשורה בצבאו של העם היהודי כאן בארץ הקודש, צבא הגנה לישראל.
ועתה ניצבים אתם בפני המשימה של ההגנה על ישראל. לאורך הגבולות, במארבים, בסיורים, בשמירה, בביטחון שוטף. אתם שם בימים ובלילות, לאורך הצירים ובצמתים מרכזיים. ברחבי יהודה ושומרון כמו גם בנגב ובגליל. עומדים על המשמר כשבכל רגע נתון עלולים אתם להיתקל באויב.
האויב הזה אכזר ורצחני. הוא מגיח לפתע אל עבר מחסום ברגל או ברכב, הוא מנסה להפתיע מאחורי בטונדה, הוא חוצה גדרות ומתחמק מתחתם ומעליהם ביום כמו בלילה. הוא משוטט ב"תמימות" בקרבתכם תוך שהוא מתחזה לאזרח, לבלתי מעורב, ל"חף מפשע". ואז הוא מגיח לפתע כשתאוות רצח בלבו הערל, פגיון בידיו הרצחניות ונשק בידיו הקטלניות. מטרתו אחת - לפגוע בכם ולרצוח אתכם נפש. האויב הארור הזה נמצא בקרבנו, מאחוריכם ומצדיכם, מכל עבר.
לאסוננו, אסונו של עם ישראל, אתם נתונים בסד. זאת אנו יודעים שכן היה למן המפורסמות שההוראות הניתנות לכם מגבילות ומסרסות. עת שומעים אנו על חיילים אחים לנשק העומדים למשפט ומושלכים לכלא, בשעה שאנו נחשפים למאות סרטונים בהם הנכם נאלצים לעמוד מנגד עת האויב הערבי מתגרה בכם ומסכן את חייכם, אנו מבינים עד כמה המצב קשה.
קורבנות של השיטה
איש מכם לא פילל למצב הזה בו הנכם נאלצים לעמוד, מזויינים היטב בנשקים טובים, ואינכם רשאים לירות על האויב. מאות רבות ואולי אלפים של חיילים בגזרות השונות מדווחים על חוסר אונים, על תסכול גובר, על כעס ועל תחושת השפלה. למי מהקוראים שאינו מבין את גודל הבעיה אציע להתבונן בסרטים הרבים מספור שפורסמו ב"יוטיוב" ובהם נראים בנינו החיילים סופגים פגיעות אבנים, בקבוקי תבערה, סלעים, מכונות כביסה המושלכות על הרכבים הצבאיים- סופגים ואינכם משיבים אש. במקום זה הנכם נאלצים לסגת, לברוח, להימלט מהזירה. למגינת לבכם ולחרפת כולנו.
אינכם אשמים במצב. אתם הקורבנות של השיטה. המפקדים הבכירים בצבא, אלה שאחראיים על "הכלת האויב", על "תגובות מידתיות" ב"עצימות נמוכה" הם האשמים. נחרדנו כולנו לשמוע לאחרונה כיצד מי שהיה רמטכ"ל, גנץ שמו, התגאה בכך שסיכן חיילי גולני על-מנת שלא לפגוע ב"בלתי מעורבים" כביכול...
היום לאחר פיגוע רצחני נוסף של האויב הארור, הפעם בשומרון בקרבת אריאל, קבלנו שוב הדגמה לפעילות אותם "בלתי מעורבים". הללו תועדו בטולכרם ובחאן יונס כשהם מחלקים תופינים וממתקים לעוברי אורח - כך הם חוגגים רצח יהודים ודם יהודי שפוך.
ומכאן פנייתי אליכם, בקשתי מכם ותחינתי אליכם. היו דרוכים ומוכנים בכל רגע נתון לקדם פני האויב הערבי ואל תתנו לו להפתיע אתכם. כאשר הנכם חשים סכנה מוחשית לחייכם או לחיי חבריכם או לחיי אזרחים על ביטחונם אתם מופקדים פעלו כמצופה מכל חייל יהודי גיבור. בעת סכנה לחיי יהודים יש לירות באויב על-מנת להורגו. אל תמתינו עד שיתקרב מדי, אל תסכנו את עצמכם, אל תשחקו משחקים של זהירות ו"מידתיות". ערבי ובידו סכין או רובה המאיים להרוג, מחבל הדוהר עם רכב לעברכם - דינו שייהרג קודם לכן על ידיכם. לא בכדי אמרו חכמינו ז"ל "הקם להרגך השכם להורגו". באמירה אלמותית זו (תרתי משמע) כיוונו להציל חיי יהודים. זו חובתכם.
אנו יודעים שהרמטכ"ל היוצא אמר על אמירה זו של חז"ל ש"זו רק סיסמה". היא הנותנת, באמירה אומללה זו ביטא את החולי של הפיקוד ואת הסד בו הנכם נתונים.
ובכל זאת מפציר אני בכם ומבקש אני מכם - חייכם, חיי חבריכם החיילים, חיי ילדינו הגיבורים במדים - בכל מקום ובכל גזרה ובכל מוצב ובכל אתר ואתר, חיי כולכם קודמים. אתם יקרים לנו ואיננו רוצים לראות בנפול שערה משערות ראשיכם. לכן אל תהססו, פעלו בשיקול דעת יהודי, מוסרי, ערכי. עמדו על המשמר ושמרו על נפשותיכם. לבנו קשור בכם ואנו אוהבים אהבת נפש כל אחד מכם.
ולכן - עשו את הדבר הנכון כדי להישמר, אל תיקחו סיכונים מיותרים שאחריתם אסון חלילה. תשאלו כל אב וכל אם יהודים - אלה יעדיפו עשרות מונים להוציא אתכם מהכלא אליו ישליכו אתכם שופטים צבאיים ערלי לב ונטולי מוסר יהודי מאשר חלילה וחס ללוות מי מכם לדרכו האחרונה. מהכלא ניתן להוציאכם, מהאדמה זה בלתי אפשרי.
