מדינתנו נמצאת במצב קשה מאוד. בצפון - חיזבאללה, שיש לה צבא חזק וכ-150,000 טילים. בדרום-מערב - חמאס עם טילים, פצצות מרגמה, עפיפוני תבערה, ובלוני נפץ. במזרח "הרשות", שבינתיים לוחמת בנו בדרכים דיפלומטיות, הסברתיות ומשפטיות, לצערי הרב, בהצלחה רבה. בצפון-מזרח מתבססים אירן וחיזבאללה. שלוש מארבע הצרות האלה הן תוצאה של שלוש טעויות קשות של הממשלות הקודמות: הסכמי אוסלו, הוצאת צה"ל מרצועת הביטחון ופינוי רצועת עזה. את כל שלוש הטעויות עשו הממשלות ברשות גנרלים: רב אלוף
יצחק רבין, רב אלוף
אהוד ברק ואלוף
אריאל שרון. מתבקשת מסקנה: גנרלים בפוליטיקה ישראלית זה בכלל דבר מסוכן.
אבל בהעדר משיח אחר, בעיני רבים מאתנו כל רמטכ"ל לשעבר הוא משיח, הפעם -
בני גנץ. אך גם הוא לא משיח.
הנה תיאור קצר של תכונותיו. בפוליטיקה הוא חדש, אין לו ניסיון, לא היה אפילו חבר כנסת. כרמטכ"ל הוא לא הצטיין. ניקח, למשל, מבצע צוק איתן (בתפקיד שר הביטחון באותה תקופה היה חבר רשימתו משה יעלון). המבצע נמשך זמן רב, 50 יום (שיא), מחיר בנפש, בכסף ובסבל האזרחים - בהתאם, אך התוצאה הייתה צנועה, היום אי-אפשר להתווכח על כך. בתקופת הצינון גנץ פתח עסק פרטי שפשט רגל. מקומם שלעובדים נודע על סגירתו ברגע האחרון (מעניין מאוד לדעת, מה חושב על יחס כזה לעובדים
אבי ניסנקורן, חבר רשימתו).
סיכוי אחד ויחיד למחנה "השמאל" לנצח בבחירות זה להעביר את תשומת לב הבוחרים מהעיקר לטפל. אעשה להפך: אדלג על סידרת טענות פחות חשובות נגד בני גנץ ואעבור מיד לעיקר, שזה, כמובן, תחום מדיני-ביטחוני. הנה דוגמה: הנזק הכלכלי מהסכמי אוסלו בלבד הוא כל כך עצום, שבכסף הזה היה אפשר כמה פעמים לפתור כל הבעיות הכלכליות של המדינה. כלומר, אפילו תחום הכלכלה, עד כמה שהוא חשוב, לא נמצא באותה רמת החשיבות, שנמצא התחום מדיני-ביטחוני.
בתחום הזה יש שתי סכנות עיקריות. הראשונה - עוד שלום מזויף, מסירת עוד שטחי מולדתנו לאויבנו, גרוש עוד אלפי יהודים מבתיהם, הפיכת מרכז הארץ ל"עוטף עזה ב'". הסכנה השנייה היא מאירן ומשלוחותיה.
שלום מזויף
בני גנץ הוא, בהחלט, מאלה שעלולים להביא לנו עוד שלום מזויף. הוא אמר, בפרט, שפינוי עזה היה בעיקרון דבר נכון. לפני כמה ימים הוא אמר, שבמקרה הצורך בפינוי ישובים יהיה משאל עם. ידוע היטב, שלא כדאי לסמוך על הבטחות פוליטיקאים לפני בחירות. לכן ממה שהוא אמר בוודאות אפשר להסיק רק דבר אחד: הוא מוכן לפנות את הישובים, הוא מוכן להעביר עוד שטחי מולדת לאויבנו, הוא יחפש עוד שלום מזויף.
הסכנה מאירן ומשלוחותיה היא קשה מאוד. אבל המצב יכול היה להיות ללא השוואה הרבה יותר קשה, אילו לא מנע את זה איש אחד ששמו
בנימין נתניהו. הוא השתמש במאבק כאילו חסר התקווה הזה לא רק בניסיון הרב שלו, אלה גם בקשרים רבים עם אישים בכל העולם. לקשרים האישיים שלו עם טראמפ ופוטין יש חשיבות ממש אסטרטגית למדינה. והנה בא גנץ, בלי הניסיון ובלי הקשרים, שבעבר בירך על חתימת ההסכם בין המעצמות לבין אירן, וטוען שהוא יותר מתאים לתפקיד ראש ה
ממשלה. זה היה מצחיק מאוד, אילו לא היה כל כך עצוב.
כדאי לציין שאינני שייך ל"ליכוד" ואני אפילו לא מאלה שמצביעים בעדו. גם הפעם אצביע בעד אחת ממפלגות נאמני הארץ כדי להשפיע גם על הרכב הקואליציה (כמובן, לא בעד רשימת פייגלין ולא בעד רשימת ליברמן שהן בעיתיות). הרי רשימת גנץ-לפיד היא מסוכנת מאוד גם אם היא תיכנס לממשלה ברשות נתניהו.
נתניהו הוא אויב מ' 1 של אירן (טראמפ הוא רק מ' 2). חלום האירנים והאויבים האחרים הוא ניצחון גנץ בבחירות. שמעתי במו אוזני ברשת ב' קטע מהקלטת שידור של רדיו אירן בעברית שבו מומלץ להצביע בעד גנץ. התברר, ששיגור שתי רקטות "מסתוריות" לכיוון תל אביב ומושב משמרת נעשה בפקודה מאירן כדי לעזור לגנץ לזכות בבחירות. במקרה נצחונו בבחירות, באירן תהיה חגיגה גדולה, בשטחים שבשליטת חמאס וחיזבאללה יחלקו ממתקים. בואו נהיה בוחרים חכמים ונמנע את החגיגה!
