החוק הוא פשוט והוא לא דומה לכל מה שמספרים בעיתונאים והפוליטיקאים. לפי החוק, התנאי היחיד לכך שאחד מחברי-הכנסת יקבל מהנשיא מנדט להרכבת
ממשלה הוא שאותו חבר-כנסת יסכים לעשות כן. אין כל איזכור בחוק למפלגה גדולה, לגוש, לראש הסיעה או לכך שקוראים לו נתניהו. ואף שאין בחוק איסור להטיל את הרכבת הממשלה על פושע - כמובן, אם הוא נבחר לכנסת כדין - כך גם די ברור שאבות האומה לא העלו על דעתם שמישהו החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים - ואפילו מישהו שסתם חושב שקבלת מתנות (שלא לדבר על דרישה לקבלת מתנות, מה שהופך את זה מעצם הדרישה למושחת) יעז לקוות שהנשיא יטיל עליו את המלאכה הקדושה של הקמת ממשלה ועמדיה בראשה של ממשלה שתפקידה לשרת את אזרחי ישראל.
אשר על-כן, אדנוי הנשיא, אנא הפעל את שיקול הדעת שהתיר לך החוק וְהַחְלֵט, בשם המוסר, התקינות וההגינות שלא להטיל את הרכבת הממשלה על החשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים נתניהו. לליכוד 36 חברי כנסת ובהם, לצד כמה החשודים בעבירות שחיתות, ועוד כמה שכל מה שהם עושים הוא בעיקר להתלהם ולשנוא, רבים שלא דבק בהם כל רבב שלשונם נקייה ושהשמירה על מוסדות החוק והשלטון חשובים עבורם.
אם אכן ישעה זאת הנשיא ויפעיל את שיקול הדעת שמקנה לו החוק, מה שיוכל להכניס אותו לפנתיאון של אנשי ההדר שהוא נמנה עליהם מינקותו ואשר תמיד הוא מעלה אותו על נס, אם אכן יעשה זאת הנשיא, לא רק שיקנה לו מקום של כבוד בכותל המזרח של ההדר הז'בוטינסקאי ולא רק שיזכה בהכרת העולם הנאור, אלא שאולי כך - ורק כך - יוכל להציל את מדינת ישראל מהדרדרות שסופה יכול להיות התרסקות מוסרית וערכית השמה לאל את כל הערכים של העולם היהודי, שלא לדבר על שלטון החוק.
ואכן, יכול הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה - כפי שעשה זאת הנשיא בן-צבי בשנת 1961 עת שהטיל את הרכבת הממשלה על מספר 2 של מפא"י - על מספר 2 בליכוד, או מספר 3 או אפילו מספר 5. אומנם להבדיל מהמצב של שנת 1961, עתה מחייב החוק כי מרכיב הממשלה יעמוד בראשה, אבל אין בזה כל בעיה. כל אחד מראשי הליכוד יכול לעמוד בראש ממשלה, בעיקר אם יקבל סיוע מחבריו - כולל ממי שאולי רצה להיות ראש ממשלה אך הנשיא מנע זאת ממנו כי עומדים ותלויים נגדו חשדות חמורים כל-כך.
הנשיא יכול גם להטיל את הרכבת הממשלה על מישהו מסיעה שאיננה הסיעה הגדולה, כפי שהיה זה בשנת 2009, עת שמרכיב הממשלה, נתניהו, ייצג את הסיעה השנייה בגודלה בכנסת - ולא את הסיעה הגדולה שבראשה עמדה לבני. ויתרה מכך, אפשר ומישהו כזה, נציג של הסיעה שאינה הגדולה ביותר) יוכל להרכיב ממשלת מיעוט שתחזיק מעמד - או ממשלה רחבה שבה מפלגתו איננה הגדולה ביותר.
נכון, ייתכן שיופעלו על הנשיא לחצים ויהיה מי שיזכיר לו שבעשור האחרון אנחנו חיים תחת שלטון מלוכה - ולא ממשלכה - ושרבים בעם, בערך שליש, הצביעו בעצם בעד איש שכל מה הוא מכר להם שהוא חזק ומצליח בלי שיציג בפניהם משנה סדורה מהבחינה המדינית, החברתית או הכלכלית. אבל תפקידו של ראש המדינה (והנשיא - ולא ראש הממשלה - הוא ראש המדינה) הוא לאו-דווקא לרצות את מאוויי העם אלא להנהיג אותו אל-עבר מה שנכון לו ולמדינה.
לכן, בימים הבאים, עת שהנשיא מגבש את דעתו לגבי השאלה על מי יטיל להרכיב את הממשלה, יש לנשיא ריבלין הזדמנות להיות הגדול בנשיאי המדינה - זה שהציל אותה מהדרדרות אם לא מקריסה - ולנקוט צעד מנהיגותי מהמעלה הראשונה. מצביעי הליכוד כבר מזמן יוצאים כלפיו בגידופים. אבל הפעם, לא רק שהזעם יחלוף ברגע שנתניהו יסתלק מהפוזיציה של ראש ממשלה שכל מה שהוא מבקש בה הוא שתציל אותו ממשפט, אלא שבסופו של צעד, יזכה הנשיא ריבלין להכרת תודה של כל שכבות העם ושל מדינת ישראשל והעם היהודי - למעשה, של כל העולם הנאור.ב
