תוצאות הבחירות האחרונות מלמדות אותנו שיש שתי מפלגות גדולות, וכל השאר הן מפלגות קטנות ובינוניות עם פחות מעשרה מנדטים. חשוב לציין כי מאז שחר ההיסטוריה המפלגות הקטנות והבינוניות היוו לשון מאזניים בעת הקמת הקואליציה כאשר לכל מפלגה יש את הדרישות שלה.
כך, למשל, דורשת מפלגת "
ישראל ביתנו" תיק בכיר (חוץ או ביטחון) ואת תיק הקליטה, וכן דורש ליברמן להעביר את חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית. המפלגות החרדיות דורשות לקיים את השבת כהלכתה. כלומר, בלי
תחבורה ציבורית בשבת, מרכזי קניות סגורים, בלי משחקי כדורגל, ועוד.
למרות שחוק יסוד ה
ממשלה מגביל את מספר השרים ל-18, רוב ראשי הממשלה משנים את החוק חדשים לבקרים, וממנים שרים על ימין ועל שמאל כדי לרצות את השותפות הקואליציוניות. לפעמים ממציאים משרדים פיקטיביים שאין בהם צורך, ולפעמים ממנים שרים בלי תיק שמקבלים כיבודים, אבל בואו נודה על האמת, לא תורמים שום-דבר לניהול המדינה.
ההערכה היא שממשלת נתניהו החמישית תכלול 26 שרים שיעלו לקופת המדינה הרבה מאוד כסף.
פירוט עלויות המשרדים
לשכת שר עולה בערך כחמישה מיליון שקלים, עלותו של סגן שר היא שניים וחצי מיליון שקלים. המפתח לשר הוא בדרך-כלל שר אחד על כל שלושה מנדטים שקבלה אותה מפלגה.
מאחר שרוב המפלגות קיבלו פחות מעשרה מנדטים, עלול להיווצר מצב לפיו היחס יעלה לשני שרים על ארבעה-חמישה מנדטים והדבר לא ייגמר, אלא אם כן יפגין צוות המשא-ומתן של הליכוד את אותה נחישות שהוא מפגין למשל כלפי בית המשפט העליון. כך יהיה ניתן לחסוך כסף שיעזור בצמצום הגרעון הכבד הקיים בקופת המדינה.
