הצהרות לחוד ומציאות לחוד
התפרעויות הערבים ביום האדמה וביום הזעם בישראל, כמו גם שיגור הרקטות הבלתי פוסק לדרום, מוכיחים חדשים לבקרים כי הצהרות הפלשתינים לשלום לחוד ומציאות מלחמתית לחוד.
הדבר מזכיר את המשל העממי על השועל הערמומי שזמם לטרוף את הזרזיר. מה עשה? במחווה של ידידות הזמין אליו את הזרזיר לחיות עימו יחדיו, בטענה כי כל החיות הכריזו על ועידת שלום.
נרתע הזרזיר מלהתקרב אל השועל.
מדוע אתה מפחד ממני - שאל השועל - כלום לא שמעת על הוועידה?
בעודו מדַבר, נשמעה נביחת כלב מרחוק. מיד הסתלק השועל וברח.
מדוע אתה בורח? - שאל הזרזיר - הרי יש ועידת שלום!
מה לעשות - השיב השועל - שהכלבים לא שמעו עדיין על ועידת השלום?
קדימה, לתרום!
לא סוד הוא שהמיליונרים המאושרים, שזוכים בלוטו, לא יודעים מה לעשות עם הכסף הרב שנפל באמתחתם כרעם ביום בהיר. אז הנה כמה הצעות אטרקטיביות בנושא. מה דעתם לתרום חלק מכספם למוסדות רווחה וחסד, לבתי תמחוי, לישיבות ולבתי כנסת? התור הוא ארוך. ממקלטים לנשים מוכות, דרך נוער בסיכון ועד לנכים וחסרי דיור. אז קדימה לעבודה!
חבקו"ק למה לא?
ראוי לברך על מפעלו של ישראל זעירא, זה שנים מפעל של איש אחד להפצת כתבי הרב קוק, שהם מקור לעושר אמוני וספרותי רב, לציבור הרחב. זעירא, שהקים את 'ראש יהודי', הוא גם מפורצי הדרך בציבור הדתי-לאומי להפצת יהדות להמונים ולתפיסה, שתשובה היא לא מילה גסה.
עם זאת דומני כי על-אף תפיסת עולמו הציונית-תורנית, המונחית על-ידי תורת הרב קוק, אין למַעֵט בערכם של תפיסות אחרות ביהדות. דרכים רבות לַתשובה, וכל יהודי ימצא את דרכו על-פי נטיית ליבו והשקפותיו. פרקי אבות הם מקור לפניני חוכמה ומוסר, ותורת ברסלב פונה רבות לרגש ו'מכשירה' את הנפילות כדרך לעלייה רוחנית. הרב קוק מדגיש את מרכזיותה של ארץ ישראל כמכשיר לגאולה. שילוב כל הגישות ביהדות תורם לאחדות העם.
ובקיצור: חבקו"ק (חז"ל, חסידות, ברסלב והרב קוק יחדיו) למה לא?
חרדות לקריירה
הנשים הקרייריסטיות במגזר החרדי מפריכות מספר מיתוסים הרווחים בציבור. המיתוס האחד הוא מעמד האישה הנחות והשפלתה בחברה החרדית, כאילו היא מכשיר ילודה בלבד ו'עוזרת' הבית בעבודות ניקיון.
המיתוס השני הוא שדָת, ובמיוחד אורח חיים חרדי וקריירה, לא הולכים ביחד. לא סוד הוא כי בשנים האחרונות נשים חרדיות מועסקות במשרות בכירות בתחום ההייטק, בהצטיינות רבה. ובכלל, בצד המכללות לגברים, גם הסמינרים לבנות, ומכללות רבות לנשים, מכשירים אותן להשתלבות במגוון מקצועות רחב ביותר בענפי המיחשוב, עיצוב האופנה, האדריכלות, הפסיכולוגיה ועוד.
המיתוס השלישי הוא שמשפחה וקריירה לא עולים בקנה אחד, וכי השילוב ביניהם הוא בגדר משימה בלתי אפשרית. וכאן מפתיעות הנשים החרדיות, שהעובדה שהן מגדלות משפחות ברוכות ילדים אינה מפריעה להן לנהל קריירה מצליחה. נשים כמו העיתונאית מלי גרין, הפרסומאית שפרה קרימילובסקי ואחרות משמשות מודל מובהק לנשים רבות במגזר החילוני כיצד להפוך לבילוי נעים את השילוב של משפחה גדולה ועבודה. מבחינה זאת הן משמשות אפוא מדגם מייצג לתופעה מבורכת בציבור החרדי כולו.
צחוק טוב
זה עתה ציינו את יום הזיכרון לשואה. הידעתם שבמחנות הריכוז היה נפוץ הומור מקברי?
כשם שבמרוצת השנים התפרסמו סיפורי המרד במחנות נגד הנאצים, כך יש להרחיב את הפרסום בדבר השימוש בהומור במחנות, אשר שימש כלי הישרדות ממדרגה ראשונה ואמצעי לשמירה על שפיות (תשאלו את זק"א). בכך ניתן להפריך את הדיעה הרווחת בציבור ובעולם, כאילו היהודים הלכו למשרפות כצאן לטבח יובל.
אכן באחת הקריקטורות של הצייר מוריס, המעמת בין האסיר יוסף קוזיין לקצין הנאצי כדאי לשים לב לניגוד בדמותו של האסיר בין הגוף הצנום לראש היהודי הגדול, המבטא חוכמה, התפכחות ורוח טובה. זאת לעומת המפַקד חֲמוּר הסֵבֶר ובעל הראש הקטן, אשר בדמותו מובלטים כתפיו הרחבות וידיו האלימות, כמו גם כובע המפקד עם הסמל הנאצי. בקריקטורה זאת בולט אפוא ניצחון הרוח היהודית על האכזריות הנאצית.
