אין זה סוד, כי בכדי שעונש יהיה אפקטיבי, יש להטילו בסמוך לאירוע בגינו הוא מוטל. כך לגבי ילדים וכך גם בדין הפלילי. כך קבע בית המשפט העליון לפני כמעט שלושה עשורים:
"העיקרון המקובל על כולנו הוא, כי על העונש להינתן, ולהתבצע, קרוב ככל הניתן למועד ביצוע העבירה, ולעומת זאת עונש הניתן זמן רב לאחר ביצוע העבירה מאבד הרבה מכוחו המרתיע, כאשר מנגד רואים את הנאשם בתקופה זו כמי שנשא בעונש, כאשר חרב הדין מתהפכת מעל לראשו".
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת, כי ועדת ההיתרים דורשת - כתנאי להמשך דיון בבקשה למימון הגנתו של
בנימין נתניהו - לקבל מידע ממנו, ואולם הוא מתנגד למוסרו בטענות שונות לרבות פגיעה בפרטיות כתוצאה מהדלפות. לצד זאת, סניגוריו של נתניהו מתלוננים על הדלפות בעניינו; הם מבקשים לדחות את השימוע המתוכנן; וטרם הוסדרה סופית סוגיית הייצוג.
נוצר הרושם, כי מדובר במהלכים מחושבים ומתוכננים, אשר מטרתם העיקרית היא להרוויח "זמן איכות" עבור נתניהו. "זמן איכות" - משמע מתן מרחב תמרון פוליטי להגיע למקום בטוח בעניין חוק החסינות, ובמקביל בזבוז זמן אשר ממילא מסייע בהקשר הפלילי.
ככל שהגורמים הרלוונטיים ימשיכו לשחק לידיו של נתניהו, אנו עשויים לראות אף הליכים משפטיים כנגד ועדת ההיתרים, "בזבוז" זמן לגיטימי סביב סוגיית הסדרת הייצוג, טענות בעניין הצורך בזמן ללימוד החומר ואף פנייה לבית המשפט בהקשר זה, ובהמשך אף טענות לחוסרים בחומר החקירה וזאת עוד לפני תחילת השימוע.
אם גם בכך לא די, במהלך השימוע, אני מעריך, יישלפו שפנים חדשים, אשר מצד אחד לא יפגעו בהגנתו של נתניהו בהמשך - מכך שהם נחשפים בשלב מוקדם זה - ומצד שני יחייבו את היועץ המשפטי ל
ממשלה להורות על ביצוע השלמת חקירה, אשר ממילא תוביל לבזבוז זמן נוסף. כפי שניתן לראות ולהעריך, עוד צפויים לנו הליכים ועיכובים רבים עד לקיומו של השימוע וגם לאחריו.
