כל אלו המדברים על קץ הדמוקרטיה בישראל מתעלמים משני הדברים המהותיים ביותר של משטר דמוקרטי:
1. משילות: דמוקרטיה היא צורת משטר בה המפסידים בבחירות מאפשרים למנצחים להוביל את המדינה עד לבחירות הבאות.
המנצחים בבחירות חייבים לממש את המנדט שקבלו מהעם לפי הבטחות שנתנו להן פומבי במהלך תהליך הבחירות, ולפי מדיניותם במידה והייתה ידועה לבוחרים. הבוחרים זכאים לקבל את מה שהובטח להם.
2. איזונים ובלמים: עם זאת, בדמוקרטיה יש איזונים ובלמים שלא מאפשרים למנצחים לקבע את שלטונם, ולדכא את המפסידים או את האזרח הקטן מצד אחד, אך מאפשרים להם לשלוט ולבצע את מדיניותם. לשם האיזון העדין הזה קיים מנגנון הפרדת הרשויות שמאפשר איזונים ובלמים השומרים מצד אחד על המיעוט והפרט, אך מאפשר מצד שני משילות.
כדי לאפשר למנצחים לממש את המדיניות שלהם, חייבים אנשים שהצביעו למפלגות שהפסידו בבחירות להכיר בכך שהדרך שלהם אינה הדרך הנכונה היחידה, ולהכיל שיש לאפשר לאחרים לממש דרך אפשרית אחרת. לכן, כל האנשים שחושבים שהדרך שלהם נכונה ואין בלתה, אינם דמוקרטים. זה כולל את שופטי הבג"ץ, הפוליטיקאים, אנשי התקשורת, האקדמיה, והבדרנים.
למעשה זה כולל את רוב האנשים, כי זה אנושי לחשוב 'שרק אני צודק’. הלך מחשבה דמוקרטי מחייב רמה אינטלקטואלית חברתית גבוהה שלא מצויה בשפע, כדי לאפשר לאחרים לממש מדיניות שגויה בעיני המפסיד בבחירות. התפקיד של האופוזיציה אינו להפיל בכל מחיר את הממשלה. גם לא למרר את חייה, אלא לבקר ולהראות לבוחרים בפוטנציה שיש להם תשובות טובות יותר לניהול המדינה, כך שבבחירות הבאות היא תקבל את המנדט, אך עליה להיזהר שלא למנוע מהממשלה לבצע את מדיניותה.
המפסידים בבחירות האחרונות כשלו בשתי הקטגוריות שהן מהות הדמוקרטיה, ובהתנהלות מפוררת ומקוממת המתעלמת מכל נושא החשוב לאזרחי המדינה, מחוץ ל"רק לא ביבי". בבחירות האחרונות וגם לאחריהן האופוזיציה חוטאת לתפקידה בנקיטת פעולות אלימות למנוע את תפקוד הממשלה הנבחרת, תוך ניסיון שמירת כוחות אנטי דמוקרטיים המונעים משילות. האופוזיציה, בתמיכת התקשורת, גם מעודדת את מערכת המשפט, הפרקליטות והיועצים המשפטיים, הדורסים ברגל גסה את עיקרון הפרדת הרשויות.
מערכת המשפט היא הרשות היחידה שאינה נבחרת (שבוחרת את עצמה) ולכן אין לה מנדט לקבוע פסקי דין לפי השקפת עולמם אלא רק לפי החוק שנקבע לפי השקפת העולם של המחוקק שמקבל מנדט מהעם. המערכת המשפטית, כולל גרורותיה בפרקליטות ובמערך היועצים המשפטיים, לא רק זנחה את תפקידה לשפוט לפי החוק, אלא גם הצליחה בכוחניות ובהפחדות להיות הפוסקת הבלעדית בכל נושא השייך לרשות המבצעת (כולל הצבא) ולרשות המחוקקת, תוך נטילת סמכות ללא אחריות בנושאים שאין הם בתחום הסמכויות או המומחיות שלהם, ומה שיותר גרוע, בנושאים של השקפת עולם, שאמורים להיות מוכרעים בבחירות דמוקרטיות על-ידי העם. כך הם מרוקנים את הדמוקרטיה מעצם מהותה, פוגעים בחירות האזרח, בעם ובמדינה. כל האמור לעיל צריך להדיר שינה מעיני כל אדם ללא קשר עם השקפת עולמו.
