תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל" פנתה לראש הממשלה באזהרה מתוקשרת בטענת שווא חדשה: סיפוח מרחבים ביהודה ושומרון יסכן את תושבי מדינת ישראל.
רק לפני שבועות ספורים, בעיצומה של מערכת הבחירות, השתתפה "קבוצת המפקדים" במערכת הבחירות בהפצה רחבה של שלטי חוצות וכרזות על גבי האוטובוסים, בעשרות מיליוני שקלים, בקריאה לבוחר לדעת כי הבחירות הפעם יכריעו בין היפרדות לבין סיפוח. לאיש לא היה ספק לאיזה צד במערכת הבחירות ביקשו לסייע.
רוב משמעותי בעם ישראל בחר להתעלם מהמלצות הביטחוניסטים לשעבר. גם שלושה רמטכ"לים בהנהגת
מפלגת כחול לבן, בתמיכה גלויה של שלושה רמטכ"לים אחרים, לא הצליחו לשכנע את דעת הקהל ולהשיג את הרוב הפרלמנטרי הנדרש למימוש המלצות הבכירים לשעבר במערכות הביטחון, התומכים בנסיגות נוספות.
שני ממדים למחלוקת. בממד הראשון המחלוקת מתמקדת בשאלת חזון עם ישראל והאינטרסים הלאומיים הנובעים ממנו. כפי שמוגדר היטב בהגדרת צה"ל: "הביטחון הלאומי הוא תחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים הלאומיים". האמת פשוטה: לעם ישראל אינטרסים לאומיים במרחבי יהודה ושומרון, מעבר לתביעות ביטחוניות גרידא. הדברים נכונים גם מנקודת המבט הפלשתינית, כפי שהיטיב להסביר מחמוד עבאס בהסתייגותו מתוכנית הנשיא טראמפ: "לא ניתן להפוך את הבעיה הפלשתינית ללא יותר מבעיה כלכלית-הומניטרית". באותו אופן, אל לה לישראל להפוך את החלום הציוני ללא יותר משאיפת מקלט בטוח ליהודים נרדפים שכן הביטחון - כפי שהדגיש
דוד בן-גוריון - הוא רק אמצעי ולא המטרה. בין שאיפה לביטחון לשאיפה לקוממיות קיים הבדל משמעותי, וכאן מונח שורש המחלוקת.
בממד השני מתמקדת המחלוקת בדיון ביטחוני צרוף, בטענה כי לאורך שנים התנפצה חוות הדעת האסטרטגית של קבוצת הביטחוניסטים לשעבר שוב ושוב על קרקע המציאות.
רבים מהחתומים על מכתב המפקדים לראש הממשלה חתומים גם על הכרזת התמיכה של התנועה לשלום ולביטחון בהינתקות החד-צדדית מעזה ב-2005, בהבטיחם כי ההינתקות תשפר את ביטחון ישראל.
במחקר שפרסמתי לאחרונה במרכז בגין-סאדאת ניתחתי היכן הם טועים בהבנת פוטנציאל האיום ההולך ומתפתח למול מדינת ישראל כתוצאה מהשינויים הדרמטיים שחלו בתופעת המלחמה מחד-גיסא, ובעוצמת ארגוני הטרור הפלשתינים ויכולותיהם האופרטיביות בעקבות הסכמי אוסלו, מאידך-גיסא. די להתבונן בסבב הלחימה האחרון בעזה כדי להבין כיצד עלול להיראות האיום על ערי רצועת החוף אם תוותר ישראל על אחיזתה בשטחים השולטים ממזרח על ליבה הכלכלי-חברתי-תעשייתי של המדינה. כביש 6 ייהפך לכביש הגבול וטילי נ"ט ונ"מ יאיימו על התנועה בצירי תחבורה ראשיים והתעבורה האווירית לישראל.
תוצאת הבחירות האחרונות מצביעה על כך שרוב משמעותי בעם למד שלמרות הערכתו הרבה לאנשים יקרים שהקדישו ימים ולילות להגנת המדינה, מוטב לו להימנע מהליכה שבי אחר חזונם והמלצותיהם.
