ישנה בדיחה על תלמיד שמגיע בקביעות לשיעור של הרב ונרדם בו. כשפנה אליו הרב ושאל אותו מדוע הוא מגיע לשיעור, אם הוא תמיד נרדם בו, ענה לו התלמיד שלא נעים לו להודות בכך, אבל המקום היחידי שבו הוא מצליח להירדם ולהשלים במעט את שעות השינה שלו, הוא השיעור של
כבוד הרב.
אינני מזלזל בכישוריו של השר ארדן, אך אינני חושב ששגריר באו"ם הוא התפקיד הראוי לו. כשאני מקשיב לשר ארדן מתחשק לי לישון. הוא לא הדמות הכריזמטית שיכולה לייצג אותנו בהתלהבות בפני נציגי כל העולם. את כישוריו רצוי שהוא יבטא במקומות אחרים.
מינוי לשגריר באו"ם לא אמור להיות שיטה להפטר ממחויבות פוליטית לאדם כזה או אחר. שגריר באו"ם הוא תפקיד חשוב שנועד למי ששולט בשפה האנגלית ולמי שאלוף בהסברה ובכריזמה. בכל התכונות הללו בורך שר החינוך המפוטר,
נפתלי בנט והוא הוכיח זאת בהמון ראיונות שהוא נתן בתקשורת העולמית.
הזדמנות לסולחה ולעבודה על המידות
אינני תמים. אני יודע שהיחסים בין בנט לראש הממשלה עכורים, אך בפוליטיקה צריך לדעת לקחת אחריות ולהתעלות על עצמך. אין ספק שמינויו של בנט לשגריר באום ייראה כניסיון של ראש הממשלה להיפטר מהאיום שלו בפוליטיקה הארצית ואין לי ספק שזה לא יוציא את נתניהו בצורה הכי טובה, בייחוד אם בנט יתנגד למינוי החשוב ויגרום לנתניהו להתבזות ולצאת קרח מכאן ומכאן. אך אם ראש הממשלה ונפתלי בנט יתעלו על עצמם וטובת המדינה תהיה בראש מעייניהם, הם יצטרכו לשתף פעולה.
הבחירות החוזרות והמיותרות רק לימדו אותנו לאן אפשר להתדרדר בגלל שנאת חינם, ועליהן לאתגר אותנו בהשתדלות לאהבת חינם ובמלחמה כנגד הפיתוי להוצאת לשון הרע בעיקר בשל תזמונן של אותן הבחירות לימי הסליחות של חודש אלול כשבועיים לפני ראש השנה. ייתכן שמשמיים הובלנו לבחירות חוזרות ושמשמיים הן נפלו על מועד זה כדי לעבור על השיעור החשוב הזה. בנט הרים בעבר לפחות פעם אחת את הכפפה וניתן לראות זאת
בקישור הבא:
קיים גם עיקרון של מידה כנגד מידה. כשנתניהו ילמד להיות סלחן ליריביו, ייתכן שגם יריביו לא יפסלו אותו לעתיד לבוא, ולא מובטח לנתניהו שלא יזדקק בעתיד לגמישות מצד ליברמן או לקואליציה עם כחול לבן שאינם פוסלים את הליכוד, אלא רק את מנהיגו וייתכן בהחלט שלאחר שתי מערכות בחירות, הם יבינו שיש להתחשב ברצון הבוחר ושאסור להם לפסול אדם שעדיין לא הורשע.
אינני ממהר להאמין לרכילויות. אין לי מושג מה עובר בין בנט, שקד וראש הממשלה ואין לי מושג אם אשת ראש הממשלה באמת קשורה לסכסוך המדובר. אך הגיע הזמן שלמען המדינה יימצא האדם הנכון שיושיב בכוח את כל האנשים הללו ויצרף אליהם את ליברמן ויעשה ביניהם סולחה היסטורית. אחרת, גם אם ליברמן ייעלם מהמפה הפוליטית, התסריט הקשה איתו עשוי לחזור שוב והפעם עם בנט ושקד בשילוב פייגלין, גם אם התרגילים יהיו אחרים.
היתרונות לשני הצדדים
בנט כשגריר באו"ם יתרום רבות להסברה הישראלית, ויבצע מהלכים כריזמטיים ואולי גם מעט חצופים (אך מועילים) שהתקשורת העולמית לא תוכל להתעלם מהן. ראש הממשלה ירוויח יריב אחד פחות במערכת הבחירות הקרובה ויזכה לנקודות רבות על מינוי מופלא ובוגר לתפקיד. בנט מצידו ירוויח עשייה משמעותית יותר מזו שצפויה לו בכנסת, ופרסום עולמי רב וקשרים חדשים שיסייעו לו בעתיד להתמודד על תפקיד שר החוץ ואף על ראשות הממשלה לאחר עידן נתניהו כל עוד הוא ינצל את המצב החדש ויתפקד לליכוד במהלך כהונתו כשגריר. על הדרך כדאי לנתניהו לחשוב שוב בעניין
איילת שקד. ימין מאוחד הוא ימין חזק.
