שני פוליטיקאים שנתניהו לא מעריך

גלעד ארדן ואיוב קרא הם שני שרים שיכולים להתהדר כנראה באותם גילויי חיבה מצדו של ראש הממשלה. ארדן, שכבר לא מופתע שראש הממשלה לא סובל אותו, קיבל בימים האחרונים חיזוק משמעותי לתחושה, אחרי ששמע ממקורבי ראש הממשלה שהתפקיד שמציע לו נתניהו לשקול הוא את תפקיד השגריר באו"ם. זה לא חדש אצל נתניהו. כך בדיוק הוא נהג גם בדני דנון, כאשר היה זקוק למקומו בכנסת, וכך הוא נוהג בארדן, שאותו הוא לא רואה בעיניים. גם נתניהו מבין היום שהוא טעה טעות גדולה כשמינה את ארדן לתפקיד השר לביטחון הפנים שגדול על מידותיו של ארדן, ולכן הוא שוקל ברצינות להעביר את התפקיד לאחר. כמה ממקורביו של ראש הממשלה מכנים את ארדן בכינוי "התרנגול", כינוי שאינו מוסיף לארדן נקודות במערכת הפוליטית. אם שואלים, ראש הממשלה היה רוצה לראות את ארדן כמה שיותר רחוק ממנו, ובניין האו"ם בניו-יורק, לדעת הסובבים את נתניהו, הוא מקום רחוק מספיק. נתניהו שעקב אחרי כמה מהתבטאויות של ארדן, גם בפרשת אום אל חיראן, וגם אחרי הלחישה שהשמיע ארדן לאוזנו של נשיא ארצות הברית טראמפ בנמל התעופה, מבין מה שווה ארדן, וזה כנראה לא הרבה. ארדן שהזדרז "לעדכן" את נשיא ארצות הברית ב"פיגוע" שהתרחש כביכול סמוך לנחיתתו בישראל, הפך עצמו לבדיחה לאחר שהתברר עוד קודם לכן, שמדובר לא יותר מאשר בתאונת דרכים. ראש הממשלה מבין ששר שאחראי על תיק שחולש על דרג פיקודי חייב להיות איש שקול, בעל כריזמה ומנהיגות, תכונות שגלעד ארדן לא יכול להתהדר בהן. נתניהו, שעדיין לא התפנה לטפל בתבערה שייצר גלעד ארדן, יחד עם יאיר לפיד, שהיה שר האוצר, כשהשניים הפכו למחותנים של תאגיד השידור הציבורי, שאם נתניהו היה יכול, הוא היה סוגר מזמן. ארדן לא פראייר. הוא יודע שאם יקבל את הצעת ראש הממשלה, שהוצעה לו גם בעבר, הוא יחתום בכך את הקריירה הפוליטית שלו, שלא הייתה הצלחה גדולה, אבל הוא גם מתחיל להבין שייתכן שתיק ביטחון הפנים הולך ומתרחק ממנו. לארדן הצטרף פוליטיקאי נוסף שזוכה מנתניהו לאהדה דומה. מדובר בשר התקשורת איוב קרא, שמצליח ללא מאמץ מיוחד להגחיך את עצמו לדעת. קרא, שחזר זמנית למשרד התקשורת, מבין שהוא לא ישב על כורסת השר עוד תקופה ארוכה. אצל קרא קשה לדעת מה קורה באמת. לפני הבחירות הוא סיפר לכל מי שהיה מוכן לשמוע, שגם אם לא יצליח לעבור את משוכת הפריימריז בליכוד, יש לו הבטחה מראש הממשלה, שהוא יצורף לכל ממשלה שיקים נתניהו בעתיד. אלא שכנראה שהבטחה כזאת לא ניתנה לקרא מעולם. עכשיו הוא מחפש לעצמו תפקיד חדש, ועל-פי כמה פרסומים, ראש הממשלה מייעד לו את תפקיד השגריר במצרים. ספק אם הידיעה, שיצאה כנראה ממקורביו של קרא, נכונה. ייתכן מאוד שקרא הוא זה שמבקש לעצמו את התפקיד. לא ברור למה צריך להחליף את השגריר במצרים שהוא מינוי מקצועי, רק בגלל שקרא מחפש עבודה. קרא, שהצליח להוכיח שהתחום הדיפלומטי הוא לא טבעי עבורו, יצר בעבר כמה תקריות דיפלומטיות. ממשלת מרוקו הגישה נגדו מחאה למשרד החוץ, על כך שפגש בטקס השבעת נשיא אורוגוואי את נציג סהרה המערבית, והציע לו לא פחות מאשר שישראל תכונן יחסים דיפלומטים עם סהרה המערבית, שהיא יריבתה ההיסטורית של מרוקו. אם זה לא מספיק, בשנת 2016, כשהשר קרא הגיע לביקור באיטליה, במסגרתו הוא נפגש גם עם האפיפיור, אירעה באיטליה רעידת אדמה. זה הספיק לקרא לפרסם הודעה, לפיה רעידת האדמה אירעה בגלל שאיטליה נמנעה להכיר בכותל המערבי כמקום תפילה למוסלמים, בהצבעה שהייתה באונסקו. קרא, שיצר תקרית דיפלומטית נוספת, אילץ את משרד החוץ להוציא הודעת גינוי לדברים ההזויים שהשמיע, כשכל זה קורה ערב המראת נשיא איטליה לביקור בישראל. קרא, שמגלה מומחיות בחראקירי פוליטי, עושה את כל הטעויות האפשריות, אחרת קשה להסביר מדוע הוא בחר להיפגש עם שלמה פילבר, מי שהיה עוזרו הקרוב של נתניהו והפך עד מדינה נגדו בשעה שהוא מצפה לקבל תפקיד מראש הממשלה. אין מחלוקת שקרא הוא אומן פוליטי. רק איש עתיר ניסיון פוליטי כמו קרא, יכול לומר בתגובה לאחר חשיפת הפגישה עם מנכ"ל משרד התקשורת הקודם, ש"הוא פגש את פילבר במעלית ואפילו לא אמר לו שלום". כשאלה הכישורים המוכחים של השר קרא, ברור שאסור לראש הממשלה לוותר עליו, אחרת מדינה זרה עלולה להציע לשר קרא תפקיד בכיר, כפי שפורסם בשם מקורביו. כשזה הסיפור, אני קורא לראש הממשלה לא לוותר על השר קרא, גם במחיר פגיעה קשה ביחסי החוץ של ישראל. אסור לנו להפסיד אותו.

עו"ד פיני פישלר שעמוד הפייסבוק לואי דה פינס, הוא פרי יצירתו, חגג השבוע 64 שנים להולדתו. חבריו הטובים התקשרו לברך אותו ואיחלו לו אריכות ימים. אני משוכנע שיש אנשים במשטרת ישראל שהיו רוצים את ההפך. פישלר מוכר כעו"ד אמיץ ואיש ישר-דרך, שלא חושש מאף אחד. פישלר הוא האיש שטבע בשנת 1996 את המונח "משטרת לואי דה פינס", שלימים הפך למותג בציבוריות הישראלית, כאשר מבקשים לגחך על התנהלותה של משטרת ישראל. כבר יותר מ-17 שנים שעו"ד פישלר מפיק בכל חודש בהתמדה, חוברת דיגיטלית, שחושפת את מעללי המשטרה ואת מחדליה, בפרשיות של אלימות ומין, כשהוא לא מתעלם מביקורת נוקבת שמשמיע בית המשפט על המשטרה, וכל זאת בצד סרטונים שהוא מעלה תחת הכותרת "משטרה בתנועה מגונה". קשה להאמין, אבל יותר מ-700,000 איש נכנסו עד כה לעמוד הפייסבוק שייצר פישלר, שמשגע את המשטרה, וחושף בפני הציבור את מה שמשטרת ישראל הייתה רוצה שלא תדעו. החוברת הדיגיטלית היא מראה קשה, ואמיתית, שמציגה לדעת פישלר, את פניה האמתיות של המשטרה, ומצליחה להוכיח לסגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, שעשרות דוברים מטעם מתקשים להתמודד עם פישלר אחד, שכל פרסומיו מתבססים רק על עובדות. אלפי אזרחים שולחים לפישלר סרטונים ותמונות, וכלי תקשורת ששואבים מידע מהעמוד הפופולרי, לא תמיד דואגים להזכיר שהם שאבו את המידע מהאתר של פישלר, למרות שהם עושים שימוש בחומר שמתפרסם באתר. עו"ד פיני פישלר הוא זה שייצג את רפי רותם, והוא גם זה שבגלל פגישה עם הניצב בדימוס צ'יקו אדרי, סוכל מינויו של אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה. החוברת החדשה, שאותה תוכלו למצוא באתר לואי דה פינס, עוסקת בתחרות שנערכת השנה על פרס האלימות, שבה לדברי פישלר, המשטרה צמודה מאוד לקטוף את המקום הראשון. תחת הקטגוריה "אלפי שקלים" חושף פישלר, את המועמדים שמסרו עדות שקר לבית המשפט, נגד נער שומר מצוות לאחר שתקפו אותו. בית המשפט שהאמין לנער פסק לטובתו פיצוי נמוך, ולדברי עו"ד פישלר, טובים הסיכויים שבפרס הגדול יזכו השוטרים. עוד בחוברת: בתחום "שבירת רגליים", מצא פישלר מועמד: השוטר ששבר את רגלו של עצור בשם ג'עפר פרח, שהיה עצור בתחנת משטרה. גם לקטגוריה של "תלונות שווא", מצא מועמד ראוי. מדובר במתנדב במשטרה שהגיש תלונת שווא נגד צעיר אתיופי על ניסיון רצח. פישלר כבר הודיע שפרס המפקח הכללי לא יחולק השנה, בניגוד לשנים קודמות, כי למשטרה אין מפכ"ל, אולי זו ההוכחה שאין צורך בתפקיד.

הצעת עבודה. לא ברור מי עומד מאחורי המודעה שנועדה להכשיר מגייסי כספים. נראה שמדובר כנראה בגוף דתי או חרדי, משום שבמודעה נכתב במפורש שהיא מיועדת לגברים בלבד. חוק שוויון הזדמנות בעבודה שנחקק בשנת 1988 אוסר במפורש על מעסיק להפלות עובד או מועמד לעבודה בגלל כמה מאפיינים המפורטים בחוק כשמינו של האדם הוא אחד מהם. החוק הוא כנראה רק המלצה עבור מפרסמי המודעה, שלא רק שהם לא טורחים לציין כי הצעת העבודה מיועדת לגברים ונשים, אלא טורחים להבהיר ההפך, שהעבודה מיועדת לגברים בלבד. למטרה הזאת בדיוק קיים נציב שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, שחייב לחקור מדוע רק גברים יכולים לגייס כספים, ואילו נשים אינן יכולות להתקבל לעבודה וללמוד את הסודות הכמוסים של גיוס הכספים. המודעה מבטיחה שמי שירימו את הכפפה ויירשמו לקורס, יקבלו גם ידע וגם כלים איך מגייסים כספים בצורה הנכונה. המשתתפים גם יזכו להדרכה איך לפעול כלשון המודעה "בעוצמה ובאנרגיות גבוהות", ואיך להציג חזון, לסמן יעדים ולהצליח להגשים אותם. מי שירצה במקום לצאת לעבוד, לצאת ללמוד איך לשנורר כספים, המודעה הזאת היא בדיוק בשבילו. אני מעריך שלו היה ניתן לצרף נשים לקורס ולא להתנהל כמו בתקופה החשוכה של ימי הביניים, ובניגוד לחוק, כשהמודעה מיועדת לגברים בלבד, מפרסמי המודעה היו מגלים שנשים הן בעלות כושר שכנוע גדול פי כמה מגברים, למרות שגברים רבים בעדה החרדית בטוחים שהם אלה שמתמחים באיסוף כספים, ובעיקר באימוץ דרך חיים, שמשמעותה ניצול הקופה הציבורית ועד כמה שניתן חיים על חשבון הזולת. כאשר ניתן ללמוד לשנורר במקום לעבוד, חשוב ללמוד את עקרונות השיטה כדי להעביר אותה גם לדורות הבאים.