|
האם ענף התיירות נמצא במסלול הנכון
- בשנים האחרונות נטתה אלילת המזל לטובת ענף התיירות בישראל, השקט הביטחוני נשמר, חברות לואו קוסט החלו לטוס לישראל, מטבע החוץ שומר על יציבות וכתוצאה מכך מספר התיירים עלה ועולה.
- עם זאת, הענף כבר שנים רבות לא מצליח למצב את עצמו כענף כלכלי מוביל בדומה לענף ההיי-טק, האלקטרוניקה, הנדל"ן, התעשיה הכבדה וכיו"ב. אומנם מספר התיירים מחו"ל עלה ועולה לאורך השנים אולם הם מרכזים בעיקר בשני פלחים בלבד. תיירות הקהילה הגאה בתל אביב ותיירות צליינית באתרים הקדושים לנצרות.
תיירות כמחולל צמיחה - מה הדרך
- בכדי להשיג מטרה זו ממשלת ישראל חייבת להשקיע משאבים בעיצוב ושיפור המוצר התיירותי המשווק לציבור.
- משרד התיירות עדיין נחשב משרד דל תקציב, המימון והסיוע הממשלתי לקידום ענף התיירות בישראל נמוך והדיון בצורך בקידום ענף התיירות כמעט ולא נשמע בשיח הכלכלי במדינה העוסק בתוכניות לייצוב המשק ובהתמודדות עם מיתון עתידי.
- וחבל שכך כי כל בר דעת מבין את ההשפעה של הענף על המצב הכלכלי. כל מטבע שנשאר בארץ מגדיל יתרות מטבע החוץ, את התוצר הלאומי לנפש, הכנסות הממשלה ממיסים, מקטין את הגירעון הממשלתי ואת שיעור האבטלה.
- אבל בכדי להוציא דברים מהכוח אל הפועל הממשלה צריכה להבין שמחירי שירותי התיירות בישראל הם גבוהים ביותר, בעיקר בגלל הרגולציה הנוקשה שלא מאפשרת הצע רב של אפשרויות. משום כך מדינת ישראל צריכה לייזום מהלכים לגיוון והרחבת אפשרויות העומדות בפני התייר. אני אנסה להציג שתיים מהן: תיירות כפרית ושימור אתרי מורשת.
תיירות טבע/כפרית
- במדינת ישראל קיים פוטנציאל עצום לתיירות טבע/כפרית. יש לנו אזורים כפריים שמשוועים לביקור. למרות זאת בישראל אין תיירות טבע/כפרית בדומה לאירופה. כשם שישראלים נוסעים לחו"ל לחוות מסלולי טבע, כך צריך להביא לישראל תיירים מחו"ל שילמדו את נופיה. ולא חסרים רעיונות.
- הדוגמה הכי טובה היא שביל ישראל שהפך למוקד תיירותי מרשים, לכן אפשר לשכפל את ההצלחה ולהשקיע במסלולים ייעודיים בשמורות טבע, לשווק חבילות תיור ייעודיות בנופים הקסומים. כמו מסלולי צפרות ופריחה.
- הממשלה צריכה לעודד מושבים וקיבוצים - להתמחות בענף התיירות כמקור הכנסה עיקרי. לעודד ייזום, הקמה ופיתוח של עסקים תיירותיים, תחרותיים ואטרקטיביים, המסייעים לקידום כלכלי של ענף התיירות הכפרית. באזורים אלו חיים עשרות אלפי תושבים שאינם יכולים להתפרנס עוד מחקלאות, והסבתן לעסקים בענף התיירות יכולה לסייע להן רבות.
- הממשלה צריכה להגדיר בתי מלון ופרויקטים תיירותיים מסוימים תשתית תיירות לאומית ולהעביר אותם בהליך אישור מזורז בוועדות התכנון ולעודד הקמה של צימרים, מתקני לינה במחירים עממיים והוספת חדרי אירוח במתקני אירוח באמצעות מענקים.
- הממשלה צריכה לתת את הדעת לכך שרשות מקרקעי ישראל מקשה על פיתוח אתרים תיירותיים עצמאיים ומקשה על עסקי תיירות קטנים במושבים ובקיבוצים ברחבי הארץ.
אתרי מורשת
- ישראל היא מדינה שעשירה במאות אתרים המספרים את סיפורו של עם ישראל והתרבות האנושית, לאורך אלפי שנים. שימור אתרים אלו מחויב המציאות לשימור הזהות. למרות זאת מדינת ישראל לא רואה מספיק חשיבות בהשקעה באתרי מורשת ואתרים ארכאולוגים. ממשלת ישראל לא מפנימה שטיפוח ושימור אתרי מורשת ולא רק אתרים יהודיים, יכולים להוות אבן דרך לחיזוק מעמד התיירות בארץ.
- מדובר בפרויקט רחב היקף הדורש משאבים. פרויקט ממשלתי נרחב המחייב שיתוף פעולה בין משרד החינוך, משרד התרבות, התחבורה, משרד לביטחון פנים, המשרד להגנת הסביבה בשיתוף גופים ממשלתיים כגון: רשות העתיקות, רשות הגנים הלאומיים עוד. אומנם בשנים האחרונות נעשו פעולות רבות. אולם מדובר בקצה הקרחון. עדיין קיימים מאות אתרים לא נגישים, לא מאירי פנים, לא מסבירי פנים. פרויקט זה לא יכול לקום מעצמו. צריך איש עם חזון. מישהו כמו טדי קולק שהיה מסור לנושא וקידם אותו רבות.
- שלב שני הינו לעודד את הציבור להגיע לאתרים אלו. להנגיש את האתרים. להפוך אותם למאירי פנים. לפתח מערכי הסברה. ובעיקר לעודד טיולים. נדמה שלאורך השנים ההכרות של החברה הישראלית עם אתרי המורשת הולכת ויורדת. אם בעבר היה כל תלמיד במערכת החינוך נחשף להמון אתרי מורשת ברחבי הארץ במסגרת טיולים, הרי שבשנים האחרונות המומנטום דועך.
אפילוג - יקר לי מאד
- יקר להיות תייר בישראל. זו גם הסיבה שרבים מהישראלים לא מטיילים בארץ אלא מבלים בחו"ל. בסופו של דבר הכל עניין של הצע וביקוש. וככל שיהיו בישראל יותר אתרי תיירות, ואפשרויות לתייר, כך מחיר השירות ירד וכל הצדדים ירוויחו. ואחרון חביב, בואו ולא נמכור בקבוק שתיה ב-10 דולר, אם אפשר ב-5, דולר. הבה נתייחס לתיירים כאילו לעצמנו.
|
