וגר לא תונה

כל שנה כשאנחנו מסיבים לשולחן הסדר אנחנו מכסים את המצות ומגביהים את הכוס, לפני שנשיר את "הִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ" אנחנו כל שנה קוראים בחג החרות את המלים: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָהָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". המקור המקראי שמקבל ביטוי גם בהגדה שאנחנו קוראים בחג החרות מזכיר, שמדובר בתקופה של ארבע מאות שנות שהות של עמנו בארץ זרה, בה יהיו נתינים זרים, הנתונים לחסדי שררת שלטון. גם לנו כיום יש נתינים זרים. כשם שאבותינו ירדו מצרימה בדרך הרעב לתור אחרי לחם וקיום יומיומי, כך מגיעים אלינו באמצעות חברות קבלן אלפי פועלי בניין מרומניה ומבולגריה, רבבות עובדות סיעודיות לזקנינו מהודו ובעיקר מהפיליפינים, אלפי עובדים בחקלאות מתאילנד ומסין. וְגֵר לא תּוֹנֶה - וְגַם פִילִיפִּינִית שֶמְּנַקָּה אֶת יַשְבָנוֹ שֶל אָבִיךָ לא תּוֹנֶה. וְגֵר לא תִּלְחַץ - וְגַם תָּאיְלָנְדִי שֶחוֹרֵש זוֹרֵעַ מְנַכֵּש וְקוֹטֵף בְּשַדְךָ לא תִּלְחַץ. וְגֵר לא תּוֹנֶה וְלא תִּלְחַץ - וְגַם פּוֹעֵל רוֹמָנִי הַבּוֹנֶה אֶת בֵּיתְךָ לא תּוֹנֶה וְלא תִּלְחַץ. וְכִי יָגוּר אִתְכֶם גֵּר בְּאַרְצְכֶם כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְכֶם - וּנְתַתֶּם מָנוֹחַ לְגוּפוֹ אַחֲר שְמוֹנֶה שְעוֹת עֲבוֹדָה וְלא לְקַחְתֶּם מִיָּדוֹ אֶת דַּרְכּוֹנוֹ וְשִלַּמְתֶּם לוֹ אֶת כָּל תַּשְלוּמֵי הַפֶּנְסְיָה וְהַמַּחֲלָה, וַאֲהַבְתֶּם אוֹתוֹ כְּמוֹכֶם כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. ¹ וְכִי יָגוּר אִתְכֶם גֵּר בְּאַרְצְכֶם אַל תִּזְרְקוּ אוֹתוֹ לִזְרוֹעוֹת מִשְטֶרֶת הַהֲגִירָה לא תּוֹנוּ וְלא תִּלְחֲצוּ אוֹתוֹ כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם ¹ אני קורא לחברי הכנסת מכל הסיעות להשמיע את קולם כדוגמת ראש עיריית רמת-גן בפנייתו לשר הפנים: "יהודים ומדינת היהודים לא מגרשים ילדים שנולדו כאן וגדלו פה, ואינם מכירים מדינה אחרת". אני קורא לציבור ללכת בעקבות קריאת ראש עירית רמת גן: "איננו עושים זאת רק בגלל טובת העומדים לגירוש, אלא לטובת ילדינו העצובים, שלא מבינים מדוע מגרשים את חבריהם הטובים לספסל הלימודים". אני פונה לחברי הכנסת לארח משפחות ממוצא פיליפיני, הצפויות לגירוש מהארץ, כי חסינותם הפרלמנטרית עשויה למנוע את ביצוע הגירוש. אני קורא להמוני בית ישראל לבוא ולהתייצב מול בית המעצר בשדה התעופה בן-גוריון ולמנוע את הגירוש המחפיר. איתן קלינסקי