זעם רב שורר בקרב תושבי הגדה בעקבות הריסת הבתים השבוע שביצעה ישראל באזור וואדי אלחומוס סמוך לצור באהר. הכעס איננו מופנה רק כלפי ישראל. הוא מופנה גם לעבר הרש"פ על אזלת ידה וחוסר הפעולה שלה למנוע פעולות כאלה.
ארה"ב מנעה השבוע החלטת גינוי לישראל במועצת הביטחון של האו"ם על הריסת הבתים בוואדי אלחומוס. הממשל ממשיך לגבות את ישראל ללא עוררין בזירות הבינלאומיות למורת רוחם של הפלשתינים.
בעקבות הזעם העממי כינס מחמוד עבאס ברמאללה ב-25 ביולי ישיבה דחופה של ההנהגה הפלשתינית לדון בתגובה הפלשתינית להריסת הבתים. בתום הישיבה הודיע יו"ר הרש"פ על "הפסקת העבודה לפי ההסכמים שנחתמו מול ישראל" וכי תוקם ועדה שתקבע את ישום ההחלטה הזו.
מחמוד עבאס תקף את ישראל ואמר: "מה שקרה בצור באהר הוא פשע וטיהור אתני נגד האנושות. האדמה הפלשתינית קדושה, ירושלים קדושה, אנו אומרים בבירור שלא נסכים להכתבת המדיניות הישראלית בשטח".
על-פי דברים שאמר מחמוד אלעאלול, סגן יו"ר תנועת פתח, הוועדה שתוקם תגבש מנגנוני להפסקת כל ההסכמים עם ישראל, כולל הסכם התיאום הביטחוני. "ישראל איננה מצייתת להסכמים, אז מדוע שאנו נציית להם"?, אמר אלעאלול לסוכנות הידיעות הסינית ב-25 ביולי.
ישום ההחלטה של ההנהגה הפלשתינית אמור להיות בטווח הזמן הקרוב. סביר להניח שהרש"פ תודיע על כמה צעדים ראשוניים, כמו: צמצום התיאום הביטחוני עם ישראל. אבל הרחוב הפלשתיני מסרב לקנות את מה שמנסה למכור לו ההנהגה שלו והוא רואה במהלך הזה ספין תקשורתי של מחמוד עבאס שנועד להכיל את הזעם העממי.
החלטות דומות כבר התקבלו בעבר אך לא יצא מהן שום דבר. המל"פ והמועצה המרכזית של אש"ף קיבלו כבר לפני שלוש שנים החלטות להשעות את ההכרה הפלשתינית בישראל עד שתכיר במדינה פלשתינית בקווי 67, להפסיק את התיאום הביטחוני ולהתנתק מהכבלים הכלכלים לישראל על-פי הסכם פריז. ההחלטות האלה נותרו בבחינת "דיו על הנייר".
שפת האיומים של הרש"פ איננה חדשה ואינה מפתיעה, אבל זו הדרך של מחמוד עבאס "להוציא קיטור". הוא יודע היטב כי קיומה של הרש"פ וקיומו כראשה תלוי בישראל. הרש"פ תלויה בישראל מבחינה כלכלית. 70 אחוזים מתקציבה מבוססים על כספי המיסים שישראל גובה עבורה. כל יצוא ויבוא הסחורות לרש"פ נעשה דרך מעברי הגבול של ישראל.
מבחינה ביטחונית, צה"ל הינו החמצן של הרש"פ בשטחי הגדה. ללא נוכחות צה"ל בגדה מזמן היה החמאס משתלט עליה כפי שהשתלט על רצועת עזה ב-2007 לאחר שצה"ל יצא ממנה. מאז 2005 הציל השב"כ הישראלי, לפחות פעמיים, את חייו של מחמוד עבאס, מפני ניסיונות של חוליות של חמאס להתנקש בחייו ולערער את יציבות הרש"פ.
ללא התיאום הביטחוני עם ישראל, מחמוד עבאס ישאר מרותק למוקאטעה ברמאללה. הוא לא יוכל לצאת לחו"ל. בכירי הרש"פ לא יוכלו לנוע בחופשיות בצירים בגדה ויעצרו במחסומי צה"ל.
על-פי גורמים בפתח, יו"ר הרש"פ וצמרת הרש"פ ינסו בימים הקרובים לייצר רעש תקשורתי ולהראות לציבור הפלשתיני כי בכוונתם ליישם הפעם את ההחלטות נגד ישראל. אולם, מדובר באחיזת עיניים. יו"ר הרש"פ חושש "לשבור את הכלים" לגמרי עם ישראל. הוא מחכה בכיליון עיניים לתוצאות הבחירות בישראל בתקווה שתקום הנהגה חדשה סישראל ללא
בנימין נתניהו.
מחמוד עבאס בונה על הזיכרון הקצר של הציבור הפלשתיני ועל-כך שהמזרת התיכון מוצף באירועים והתפתחויות יום-יומיות שמשכיחות את מה שהיה. לכן, אין להתרגש מאיומיו. היינו כבר בסרט הזה עמו כמה פעמים וברור שאין לו מה להרוויח ממהלכים כאלה אלא רק להפסיד.
מחמוד עבאס לא רוצה להפסיד את כס השלטון. האימפריה הכלכלית האדירה שבנו בניו, יאסר וטארק, תלויה ביציבותה של הרש"פ ובקשריה הטובים עם ישראל והוא בודאי איננו מעוניין להניח לזה לרדת לטימיון.
