ארה"ב אינה רשאית להעביר את בטחונה הלאומי למיקור חוץ, ודאי שלא לטליבאן. זוהי השורה התחתונה במאמרם של הסנאטור הרפובליקני הבכיר לינדזי גראהם והגנרל ג'ק קין, שהיה סגן ראש המטות המשולבים, המתפרסם בוושינגטון פוסט על-רקע המו"מ המתקדם להסכם באפגניסטן.
רצונו של הנשיא
דונלד טראמפ לסיים את המלחמה לאחר 18 שנים הוא מובן, במיוחד לנוכח העובדה שהיא אינה מובילה לשום מקום. אולם מזהירים השניים, החיפזון לעשות זאת עלול להוביל לטעות חמורה מבחינה אסטרטגית. כל עסקה שמשמעותה יציאה מוחלטת מאפגניסטן היא עסקה רעה, שכן ארה"ב עלולה להפקיד את האינטרסים החיוניים שלה בידי הטליבאן. המלחמה באפגניסטן חייבת להסתיים על-פי תנאיה של ארה"ב ולא על-פי אלו של הטליבאן.
ארה"ב נכנסה לאפגניסטן בשנת 2001 במטרה אחת ויחידה: לסלק את אל-קאעידה ממקלטו ולוודא שלא יוכל לפעול שוב נגדה. מטרה זו הושגה שנה מאוחר יותר. מספר החיילים האמריקנים כיום במדינה הוא 15% בלבד ממספר השיא ב-2011 וחלק ניכר מן המשימות שביצעו עברו לידי הכוחות האפגניים. הללו נושאים בעיקר הנטל ואיבדו רבבות לוחמים בשנים האחרונות. אבל כל עוד הם אינם יכולים לעמוד בכוחות עצמם – אסור לארה"ב לנטוש אותם, טוענים גראהם וקין.
הדבר החשוב ביותר הוא להבטיח שכל הסכם יאפשר לכוחות אמריקנים משמעותיים – יחידות ללוחמה בטרור ואנשי מודיעין – להישאר באפגניסטן כדי להתמודד עם איומים מצד גורמים כמו דאעש. חיוני שהם יישארו שם עד ששרי החוץ וההגנה יוכלו להבטיח לקונגרס שהנסיגה לא תעמיד את אדמת ארה"ב ואת האינטרסים שלה בפני סכנת טרור.
גראהם וקין מזכירים, כי הטלביאן הסיג לאחור את אפגניסטן, קידם בברכה את אוסמה בן-לאדן ואפשר לו להשתמש במדינה כבסיס למתקפות טרור ובראשן 9/11. הארגון דחה את דרישתו של הנשיא
ג'ורג' בוש להסגיר את בן-לאדן, ואין הוכחה אמינה לכך שהטליבאן אכן יתנער מאל-קאעידה, אפילו אם יבטיח זאת במסגרת ההסכם עם ארה"ב. לא ניתן להפקיד את בטחונו של העם האמריקני בידי הטליבאן, שבתמורה לנסיגה אמריקנית "יבטיח" למנוע מקלט מאל-קאעידה ומדאעש.
לדברי גראהם וקין, הם גם חוששים שהסכם לנסיגה אמריקנית לא יביא לסיומה של המלחמה באפגניסטן. הרבה יותר סביר להניח שהוא יצית מלחמת אזרחים חדשה ונוראה הרבה יותר: כוחות הביטחון האפגנים ירגישו נבגדים, הממשלה בקאבול תיחלש במידה ניכרת והברית הצפונית – הארגונים המוסלמיים הנלחמים בטליבאן – תוציא את אנשיה מהצבא האפגני. התוהו ובוהו שייווצר עם הנסיגה האמריקנית יהיה הזמנה פתוחה לאל-קאעידה ולדאעש להתמקד מחדש באפגניסטן, כפי ששני הארגונים עשו בסוריה. במלחמת אזרחים שכזאת, התחייבותו של הטלביאן לרסן את אל-קאעידה תהיה שווה אפס. הוא לא יוכל למלא אותה, אפילו אם ירצה.
גראהם וקין מסיימים: ההיסטוריה מלמדת שהאופן בו מסתיים עימות חשוב יותר מאשר הדרך בה הוא נפתח. אם ארה"ב לא תסיים כיאות את המלחמה באפגניסטן, היא לא תסיים אותה כלל. במקום זאת, היא תיצור מצב גרוע בהרבה עבור כולם – פרט לטליבאן, אל-קאעידה ודאעש.
