המפלגה השמרנית מתה, תחי המפלגה השמרנית. זה מה שקורה בפוליטיקה הבריטית. מפלגה המתמקדת ברצונו של הציבור. היא תהיה יותר ליברלית בתחומי המיסים והרווחה. היא תהיה יותר שמרנית בחוק וסדר, בביטחון ובהגירה. היא תתמוך בהרחבת תפקידה של הממשלה בבריאות בפרט ובהוצאות בכלל. אבל ההבדל הגדול ביותר הוא שמדובר במפלגה המתנגדת לאיחוד האירופי – כותב (יום ה', 5.9.19) אליסטר הית' בדיילי טלגרף, למחרת הדרמה בפרלמנט.
המפלגה סילקה משורותיה את 21 תומכי ההישארות המסורים ביותר, ולראשונה מזה 60 שנה היא נמצאת בשליטת "ספקני אירופה". אם ההימור הענק של בוריס ג'ונסון יצליח – וזה רחוק מלהיות מובטח – אזי הוא ינצח בבחירות בזכות משיכת קהל מצביעים חדש למדיניותו המקומית והאירופית. לאחר מכן הוא יביא לברקזיט אמיתי ויהפוך את התקופה שבין 1973 ל-2019 להערת שוליים בהיסטוריה הבריטית.
במבט זה, טוען הית', נצחונותיהם של חסידי ההישארות ביומיים האחרונים הם מטעים. שנאתם לג'ונסון וליועצו דומיניק קאמינגז, חוסר יכולתם להביט את מעבר לבועת הפרלמנט ודבקותם בדקדוקי העניות של התהליכים, מעוורת את עיניהם מלראות את המצב האמיתי. הם כמובן עוד עשויים לנצח – אבל רק אם ג'רמי קורבין ייבחר לראשות הממשלה ויהרוס את כל שאר הדברים בהם הם מאמינים.
נכון לעכשיו, ג'ונסון וקאמינגז עודם בנתיב להצלחה, למרות המהמורות הקשות שבדרך. ג'ונסון הצליח לחשוף ולסלק את ליבת מתנגדיו, שלא היו מאפשרים לו להוביל את המפלגה בבחירות הבאות. השמרנים מפולגים בפועל, אם לא להלכה; ג'ונסון מוביל ממשלת מיעוט מיומו הראשון בתפקיד.
חלק מהבעיה של תומכי ההישארות הוא בכך שהם עדיין רואים את עצמם כחברים במעמד השליט הטבעי, ואת תומכי הפרישה – כפולשים מבודדים. הם לא מצליחים להבין מדוע סילוקם למעשה עוזר לג'ונסון. ראש הממשלה זקוק למפלגה בעלת מסר יחיד; כל מועמד יחויב לחתום על הסכמה עם תוכניותיו. זו תהיה הדרך היחידה שלו לנצח את מפלגת הברקזיט, ואם אכן ינצח – אולי ברוב דחוק – הוא יצטרך לסמוך על כל אחד ואחד מחברי סיעתו.
תומכי ההישארות מבינים כעת לחרדתם, שהם ירו לעצמם ברגל. ג'ונסון נחוש ללכת לבחירות, ומה שנראה כחולשתו הוא למעשה מקור עוצמתו – טוען הית'. הלייבור ייאלץ למצמץ ראשון, כי סירובו להקדים את הבחירות ל-15 באוקטובר נראה כהודאה בתבוסה הצפויה. דחייה ממושכת שלהן תאריך בצורה מלאכותית את חייו של פרלמנט משותק, ותאפשר לשמרנים לומר לציבור שהלייבור והליברל-דמוקרטים מונעים כל התקדמות. ואם הברקזיט בכל זאת יידחה – יוכל ג'ונסון להאשים גם בכך את קורבין.
הית' מסכם: ההימור של ג'ונסון עוצר נשימה בשאפתנותו. הוא לוקח לקלפיות מפלגה הסובלת מפילוג חסר תקנה ונעדרת רוב בפרלמנט, המעוצבת בכוח בדמותו, כדי להשיג רוב בעד הברקזיט. עם כל הטירוף של הימים האחרונים, עדיין נראה שההימור הזה ישתלם.
