המלכוד הפוליטי בו אנו נתונים בעינו והמהלך הבא במשחק הוא של גנץ. אין לדעת אם יצליח הלז לרבע את המעגל ולהרכיב
ממשלה כזו או אחרת אם כי נראה שהסיכויים לכך קלושים. מאחר שהנבואה אינה נחלתנו נשתדל לצייר את התסריט הרצוי במקרה שניאלץ על כורחנו להתייצב שוב בקלפי, במוקדם או מאוחר, לפי הנסיבות המתגלגלות לפתחנו.
הבחירות האחרונות הסתיימו בתוצאה שאיננה טובה מבחינת הימין, שכן בהעדר יכולת להרכיב ממשלה כמעט שאין ערך למספרים ולמנדטים. עם זאת, חייבים אנו להסיר את מסכת הצביעות והרמייה מעל פניהם של אנשי השמאל הטוענים בשקר ובעזות מצח לניצחון, ולא היא!
אלה המספרים: בין כל היהודים שניגשו לממש את זכותם להצביע זכה מחנה המרכז/שמאל בארבעים וארבעה מנדטים. מחנה הימין זכה בחמישים וחמישה מנדטים. אם נצרף לאלה את הקולות שהלכו לליברמן או אפילו חלק מהם (שהרי די ברור שרוב מצביעיו, גם שונאי "המשיחיים והסמוטריצ'ים" הם ימין מובהק) הרי שהפער בין השמאל לימין גדול עוד יותר מאחד עשר המנדטים המנויים לעיל.
לא בכדי אינני סופר (תרתי משמע) את הערבים. אלה הוכיחו לאורך שנים הרבה היכן מונחת נאמנותם.
בל"ד מייצרים מחבלים ותומכי טרור, טיבי מהלל שאהידים ומי שעיניו בראשו לא צריך משקפיים כדי לראות את הגיס החמישי הזה שתפש אחיזה בבית המחוקקים, בין היתר בגלל גישה פוסט ציונית ואולטרה ליברלית של ה"נאורים" מהבג"צ.
ברירת מחדל
מכל האמור יוצא שלימין, הגם שנחלש ולמרות שליברמן מתבדל ומתנתק, יש רוב מוחץ בעם. אין בלבי כל ספק שאנשי ימין "רך" נתנו קולם לכחול לבן. כן ברי לי שאנשי ימין שנכנעו והתבטלו בפני שטיפת המוח של התקשורת ("רק לא ביבי") הצביעו אפילו לפרץ/אבוקסיס. מכל האמור יש להסיק שהפוטנציאל של מחנה הימין במלוא כוחו הוא הרבה מעבר לשבעים מנדטים.
בהינתן ההנחה הנ"ל, יש כורח של ממש לפעול בצורה חכמה על-מנת לעורר מחדש את אמון עמך ישראל בימין ובמנהיגיו על-מנת שיחזרו בהמוניהם לביתם הפוליטי. זאת ניתן לעשות רק אם גוש הימין כולו ירוץ כמקשה אחת ובמפלגה אחת.
אינני יודע אם לזה כיוונו השותפים ל"בלוק" בן חמישים וחמישה חברים, בלוק אותו יזם נתניהו. בכל מקרה, שוו שנפשותיכם שכל המפלגות הללו רצות ב"פתק" אחד ומציבות לפני עמך ישראל ברירה: או ימין או שמאל, כאשר הפעם אין צורך לדקדק במצעים, לייצר חיבורים אד הוק, לריב על הרכב בלוק טכני כזה או אחר ובכמה גרסאות.
כמדומני שהתייצבות כזו בגוש אחד כאיש אחד "תעשה את העבודה" ותייצר מעין ברירת מחדל לכל איש ימין, לכל מי שהלאום יקר לו, לכל אוהבי הארץ ושלמותה ולכל אנשי האמונה באשר הם. או אז נזכה למפלגה אחת גדולה ורבת עצמה, כל זה בדרך לשינוי אפשרי ובוודאי רצוי ב"משטר" ריבוי המפלגות הנוהג כיום, כזה שהיה לזרה בעיני חלקים גדולים של ציבור המצביעים הישראלי.
