ב-3,000 עמודי הראיונות שקיימו חוקרי ההדחה בבית הנבחרים, מצטייר לעיתים הנשיא
דונלד טראמפ כדמות משנית, אל מול פעילותם של עוזריו. לאור זאת – טוען וושינגטון פוסט – קל לשכוח, שהשאלה המרכזית בפרשה האוקראינית זהה לזו שנשאלה בפרשת ווטרגייט: מה הנשיא ידע ומתי ידע זאת?
הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד נסמכים על תמליל השיחה בין טראמפ לבין ולדימיר זלנסקי ב-25 ביולי. הרפובליקנים משתמשים בדברים הבלתי-ברורים של טראמפ ובאופיו הכאוטי כטיעון הגנה: "הם לא מסוגלים ליצור 'קח ותן'", אמר הסנאטור לינדזי גראהם. הדמוקרטים אומרים שיש לראות את השיחה בהקשר של העדויות הרבות שמסרו אנשי המעגל שמסביב לטראמפ, ובהקשר זה – ברור שהוא רצה חקירות שיסייעו לו מבחינה פוליטית.
פקידים בכירים שטיפלו באוקראינה הצטיירו כמי שאינם יודעים מה הנשיא ירצה או יצייץ. השגרירה המודחת מארי יובנוביץ התמודדה עם מסע הכפשות עליו ניצח פרקליטו של טראמפ,
רודי ג'וליאני, ועמיתיה במשרד החוץ הציעו לה לקחת את המטוס הראשון הביתה מתוך חשש שטראמפ יצטרף בפומבי להכפשות. ביל טיילור, שהחליף בפועל את יובנוביץ, מצא את עצמו מתמודד עם השלישייה שהפעיל טראמפ מול אוקראינה – ג'וליאני; השגריר באיחוד האירופי, גורדון זונדלנד; ושר האנרגיה,
ריק פרי.
רוב הפקידים סברו, כי כעסו של טראמפ על אוקראינה נבע מתיאוריית הקונספירציה שהוביל ג'וליאני, ולפיה אישים במדינה זו תפרו יחד עם הדמוקרטים את החקירה בפרשה הרוסית. אפילו הבכירים שבהם גיששו באפילה. כאשר הופיע ג'וליאני על מסך הטלוויזיה במשרדו של היועץ דאז לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, הגביר הלה את הקול כדי לנסות ללמוד מה אמר הלה לטראמפ.
הפוסט סבור, כי שיחת טראמפ-זלנסקי דווקא הייתה ברורה. "הייתי רוצה שתעשה לנו טובה", אמר טראמפ וביקש לחקור את הטענות לפיהן הייתה זו אוקראינה, ולא רוסיה, שהתערבה בבחירות 2016. הוא גם ביקש לחקור חשדות לשחיתות – שם צופן ל
ג'ו ביידן והנטר ביידן. פחות ברור האם הוראתו של טראמפ לעכב סיוע צבאי לאוקראינה בשווי 391 מיליון דולר, נועד ללחוץ עליה להיענות לבקשותיו. פקידים בכירים שמעו לראשונה על העיכוב ב-18 ביולי מפיו של פקיד במשרד התקציבים של הבית הלבן, שלא נימק את ההחלטה. טיילור אומר, שהוא ועמיתיו נדהמו.
טראמפ טען, שעיכב את הסיוע משום שכעס שמדינות אירופה אינן עושות יותר כדי לסייע לאוקראינה, וכי חשש להעביר כסף לקייב בשל השחיתות שם. פקידים בכירים בפנטגון ובמשרד החוץ ניסו בחודשים יולי ואוגוסט להבין מדוע טראמפ עיכב את הסיוע ומה ניתן לעשות כדי לשנות את ההחלטה; התשובות שקיבלו היו בלתי מספקות, העידו.
בחודש אוגוסט הורה בולטון לצוותו להכין טיוטת החלטה נשיאותית להעברת הסיוע. הוא תכנן להציג אותה לטראמפ בפגישה בהשתתפות השרים
מייק פומפאו ומארק אסנר, שתמכו בה. לא ברור מה אירע בפגישה זו בחדר הסגלגל והאם הנושא בכלל עלה לדיון. ראש הסגל, מייק מולבאני, אשר הוציא את הוראת העיכוב, סירב להעיד; בולטון מחכה להוראה מבית המשפט כדי להתייצב לעדות.
נכון לעכשיו, מעריך הפוסט, זונדלנד הוא העד ששוחח הכי הרבה עם טראמפ על אוקראינה. אולם זונדלנד הוא עד בלתי מהימן, הסובל מפערי זיכרון, מוסר גרסאות בלתי מדויקות ונוטה להגזים בערכו העצמי. בחקירתו הוא התקשה לשחזר את פגישותיו עם טראמפ, עד כדי כך שכמה מן הדמוקרטים תהו האם שכרות או תרופות טשטשו את זכרונו. הוא תיאר את עצמו כמטרה לזעמו של טראמפ וכמי שמנסה לזכות באישורו של הנשיא. ובתיקון בכתב שמסר לעדותו בעל-פה, טען זונדלנד לראשונה שהוא עצמו הבהיר לאוקראינים, כי הפשרת הסיוע תלויה בביצוע החקירות שביקש טראמפ.
בינתיים, פקידים אמריקנים בכירים בוושינגטון ובקייב חששו, שכל העסק בלתי חוקי. "אני חושב שזה טירוף לעכב סיוע ביטחוני כדי לקבל סיוע בקמפיין פוליטי", סימס טיילור לזונדלנד. ההתכתבות הובילה לשיחת טלפון בין זונדלנד לבין טראמפ, בה ביקש השגריר לדעת מה הנשיא רוצה. "אני לא רוצה כלום! אני רוצה שזלנסקי יעשה את הדבר הנכון!", צעק טראמפ וכמעט טרק את השפופרת.
