למה הצבענו לביבי

אני לא "ביביסט" אבל הצבעתי בעדו! אני לא נושק למזוזות, אשתי לא עולה לקברי צדיקים ואנו לא סוגדים "לדויד מלך ישראל"; כמו רבים אנו סולדים מהתנהלותו הנהנתנית של ביבי, אבל הצבענו בעדו; אנחנו ילידי הארץ, בני תנועת העבודה, בני "השבט הלבן", אקדמאים. מצאנו את עצמנו לפתע מוגדרים חדשים לבקרים, בידי עדת "רק לא ביבי", כ"גלותיים", "בהמות", "אינדיאנים", "חארות", "מטומטמים", "עדר". אנחנו לא "משיחיים", לא מנשקים כל רגב מרגבי ארץ ישראל הקדושה, אנחנו לא "ביביסטים", אך הצבענו לנתניהו, כי להבדיל מהרבה מסעי בחירות הפעם הבחירות היו אך ורק סביב השאלה: אתה בעדו או נגדו. והרי מקצת הסיבות על קצה המזלג, למה הצבענו בעד ביבי. האחת, הגישה הלא רציונאלית שנבעה משנאה עיוורת לאיש ולמשפחתו, דווקא מהמעמד המשכיל, האינטלקטואלי. הקללות וכינויי הגנאי שספג היו הציפוי הלשוני לראיה של מציאות מעוותת לחלוטין, למציאות הזויה שאין בינה לבין החיים האמיתיים ולא כלום. כינויים כמו "רודן" והשוואתו לדיקטאטורים כמו קים און הקוריאני, ארדוואן הטורקי, צ'אאוססקו הרומני, הקיסר נירון הרומאי ואפילו להיטלר, נראו בעינינו כלקוחים מעולם ההזיות. לחרדתנו גילינו שעדת "רק לא ביבי" מאמינה בכינויים הללו. מאמינה שישראל הפכה לדיקטטורה מפחידה. השנאה מעוורת, וכנראה יוצרת בדמיון חזיונות שווא. אני כותב "כנראה", כי איני פסיכולוג, והרי לפניכם קטע להמחשה מכתבה של אחד מבכירי שונאיו של נתניהו: "בינתיים המדינה הולכת פייפן. שמלאנים חוששים לחייהם, עיתונאים נרדפים עד צוואר, המושג 'נאמנות נכרך עם 'תרבות'... לא רק שזה כבר לא מצחיק, זה נהיה מפחיד". על-פי עדת "רק לא ביבי" אנחנו מבודדים, מצורעים, הפכנו ונהפוך עוד יותר למדינת הלכה, אנחנו לא שפויים, רוחה רעה באה (מהמדבר? מבלפור?) ומרעילה אותנו, והיא כמדקרות חרב הפוצעת את ארץ ישראל היפה שהייתה לנו פעם לפני מלוך נתניהו הראשון. אותי זה מפחיד! מפחיד שאנשים יקרים ונבונים ומוכרים לי היטב, אכן מאמינים שלסדום היינו ולעמורה דמינו, ועשן עולה ממחנות המעצר של אנשי התקשורת שהעזו למתוח ביקורת על הרודן. האם אני ואשתי הם העיוורים? איני חושב! והסיבה השנייה, היא כל כך פשוטה: ההישגים של נתניהו בתחומים המדיני, ביטחוני, כלכלי, טכנולוגי ותשתיתי. צריך להיות גם עיוור וגם שוטה כדי לא לראות ולהבין שבעשור האחרון נתניהו העלה את ישראל למעמד של מעצמה, מחוברת לעולם ומחוזרת על ידו. איני יכול לרגע לשכוח שבמהלך העשור האחרון הילכה עלינו אימים עדת "רק לא ביבי" בנבואותיה על צונאמי מדיני, על התרסקות כלכלית, על עתיד קטסטרופאלי. הכל התבדה. ישראל של 2020 משגשגת! והסיבה השלישית היא כישוריו ויכולותיו האישיות של נתניהו, בצד חסרונותיו. בעיני שיעור קומתו ותרומתו למדינה מאפילים על חסרונותיו בתחום המוסר. זאת נקודה לוויכוח ולדעות שונות, וגם התנ"ך דן בה רבות. באשר לשלושת כתבי האישום, איני מפחית מערכם והבעייתיות הערכית והמעשית הכרוכה בהם, אבל אני טרם ראיתי (חרף אלפי עמודי הדלפות) דוגמה אחת, אחת בלבד, של כתבת שוחד של סיקור חיובי באתר "וואללה". בכל מקרה, מול יריביו הפוליטיים נתניהו הוא לדעתי משקל כבד והם משקל זבוב. ואחרון חביב: נתניהו פירושו יציבות כלכלית, ומדינית. איני חושב כמו רבים מעדת "רק לא ביבי", שהעיקר שהוא יסתלק מבלפור, ואם ירצה השם ילך גם לבית סוהר. וכששואלים אותם: ומה ואחריו? הם עונים בנוסח לואי ה-14, שביבי הושווה גם אליו: אחרי המבול! גישה שזרה לי לחלוטין.