פרשת האונס הקבוצתי של תיירת זרה בבית לחם לפני כמה ימים הינה שיחת היום בשטחים, החשודים במעשה נעצרו אך הרש"פ מנסה לטשטש את המעשה ושומרת על איפול למרות שהחשודים הודו במעשה וזוהו על-פי עדויות של עדי ראיה.
ניסיונות הרש"פ לטשטש את הפרשה מעוררות זעם בקרב ארגוני נשים בגדה ועיתונאים פלשתינים שרואים בה דוגמה נוספת כיצד הרש"פ שמה ללעג את שלטון החוק בשם "השמירה על האינטרס הלאומי". גורם בכיר ברש"פ הביע חשש כי האירוע יפגע בתיירות באזור בית לחם ובפרנסת התושבים העובדים בענף התיירות.
סוכנות הידיעות הפלשתינית העצמאית "אמד" דיווחה ב-4 במרץ כי 5 צעירים פלשתינים תקפו רופאה זרה שסיירה בעיר בית לחם בלווית מדריך מקומי, הם איימו עליהם בנשק קר, שדדו את כספם ואנסו את הרופאה כשהם מצלמים את המעשה. התוקפים נעצרו על-ידי המשטרה הפלשתינית והודו בחקירתם במעשה.
גורמים בבית לחם סיפרו כי התוקפים הינם מהכפרים בתיר ונחאלין באזור בית לחם וכי בחלק ממשפחותיהם יש "שהידים", כלומר צעירים שנהרגו בעימותים עם כוחות צה"ל. מייד לאחר מעצר החשודים, החלו בני משפחותיהם להפעיל קשרים בפרקליטות ובמשטרה הפלשתינית כדי למנוע את העמדת 5 התוקפים לדין והחלו מגעים בין ראשי השבטים באזור בית לחם לבין משפחתו של המדריך המקומי שהותקף לסגור את הפרשה בתשלום פיצוי כספי ללא העמדה לדין של התוקפים.
השיח' חלפ אלעביידי, שהנאנסת שהינה רופאה מפולין התארחה בביתו, סיפר ב-4 במרץ לתחנת הרדיו המקומית "מוואל" כי הוא דורש להטיל עונש חמור על התוקפים.
הוא הוסיף כי הם סחטו את בעלה של הרופאה שנאנסה ולקחו ממנו סכום של עשרת אלפים שקלים בתמורה לכך שלא יפרסמו ברבים את צילומי האונס. לואי ארזיקאת,קצין בכיר במשטרה הפלשתינית באזור בית לחם פירסם הודעה רשמית על מעצרם של החשודים אך השתמש במילה" פשע" כשהוא מסתיר את דבר האונס.
על-פי הודעתו, התוקפים הגיעו בכלי רכב בלתי חוקי לבית לחם, התחזו לאנשי ביטחון תקפו את התיירת והמדריך המקומי ושדדו את כספם. בסוף ההודעה הוא ביקש "לשמור על דיוק בפרסום הידיעות ולא למהר בפרסום לטובת האינטרסים של המולדת והאזרחים".
גורמים בתנועת פתח אומרים כי האונס של התיירת בבית לחם הינו פשע ראשון מסוגו שבוצע בעשרות השנים האחרונות בשטחי הגדה וכי מדובר ב"אות קין" על החברה הפלשתינית שהכנסת האורחים אצלה הינה ערך ראשון במעלה. עם זאת, המשטרה הפלשתינית ממשיכה להסתיר את דבר האונס שהתפרסם גם ברשתות החברתיות והיא הפכה לדוגמה נוספת של חוסר האמינות שלו זוכים מנגנוני הרש"פ בשטחים.