בין קורונה לבחירות: כיצד ממשיכים הלאה

הקורונה המשיכה לככב השבוע בכותרות העיתונים, והמשיכה להעצים את ממדי ההיסטריה. הבחירות שהתקיימו ביום ב' היו בצל השפעת הקורונה, והחשש שמצביעים יישארו בבית. היעדר ההכרעה, נכון לעכשיו, באה לידי ביטוי בהשלכות שיש להנחיות האחרונות של משרד הבריאות, שהכניסו עשרות אלפי אנשים לבידוד, ובעיקר שהטילו איסור על כינוסים, יציאה לחו"ל ושהייה במקום שיש בו יותר מ-5,000 איש. ענף ההיי-טק, במיוחד חברות הסטארט-אפ, חי על עבודה בחו"ל, שם נמצאים השווקים, שם נמצאים המשקיעים. שום אלטרנטיבה של שיחות וידאו, ועידות וכנסים דרך הווב לא יכולה להחליף את המפגש הישיר בין היזם ללקוח או המשקיע. זאת ועוד: פרויקטי פיתוח מבוססים על ההון האנושי, ומי שמגייס אותם מתחייב על אבני דרך בפיתוח התוכנה או המוצר. לאף אחד אין פתרון או מענה מיידי לתופעה של היעדרות המונית ממקום העבודה, כמו במצבים אלו. ההיעדרות עלולה לגרום להפרת חוזים, קנסות וקריסת חברות. יזמים צעירים משקיעים חלק גדול מזמנם בכנסים ותערוכות. הביטול שלהן בארץ ומעבר לים, יהיה בעל השלכות מרחיקות לכת. הבעיה היא כמובן גלובלית. אולם בישראל היא חריפה יותר, משום שבמצבים כאלו נדרשת התערבות של ממשלה, לא רק בתחום של הנחיות בריאות אלא בתחומים של הנחיות וסיוע לעסקים ומגזרים שנפגעים ישירות, כמו למשל ענף ההיי-טק. אבל נכון להיום אין בישראל ממשלה, וממשלת מעבר מוגבלת מאוד ביכולתה לסייע, אפילו בתקציבים. רשות החדשנות כבר הודיעה כי בקשות שמונחות לפניה, ומזכות את בעליהן במענק, יצאו לפועל רק אחרי שיהיה תקציב מדינה, ולכך אין שום מועד באופק הקרוב. הבידוד ההמוני משפיע גם על מגזרים אחרים במשק, חיוניים לא פחות: מוסדות פיננסיים, חברות קמעונאות, חברות שירותים ועוד. בכל מצב חרום, מלחמה או מבצעים, יש נהלי חרום. לכל ארגון יש תוכנית המשכיות עסקית. אבל כאשר האנשים שצריכים לממש את ההמשכיות סגורים בבתיהם, כאן נוצר כאוס. וכתוצאה מהכאוס יש תחייה מחודשת של העבודה מרחוק, ופעילות אונליין של תהליכים, כולל תהליכים רפואיים. עבודה מרחוק מאפשרת לעובדים להמשיך בשגרת עבודה, אבל המציאות הזו, כפי שרונן זרצקי, מספר בידיעה הראשית במהדורה זו, היא נחלתם של ארגונים מעטים. מרבית הארגונים עדיין לא הפנימו את רעיון העבודה מרחוק ולא הכינו את התשתיות המתאימות. כעת הם שוברים את הראש כיצד לתת מענה לצורך החדש. ואולי אחד הדברים החיוביים שייצא מהקורונה הוא שהמשק יגביר מאוד את יישום העבודה מרחוק, שיש לה יתרונות גם בימים רגילים: פחות כלי רכב על הכביש, פחות זיהום, ועבודה רגועה יותר מצד העובדים.

ומה קרה בעולם?

בינתיים ארגונים נדרשים לבצע התאמות בעקבות צמצום העבודה. נכון לעכשיו מרבית המעסיקים מגלים אחריות ואינם ממהרים לפטר עובדים, המהלך הכי נפוץ בדרך כלל במקרים כאלו. ההון האנושי בענף הוא יקר. מעסיק יודע ששחרור עובד, יקר ככל שיהיה, לא מבטיח שניתן יהיה לגייס מישהו דומה אחרי המשבר. ולכן נוקטים בצעדים יצירתיים, וזו שעתה היפה של היצירתיות, מחשבה מחוץ לקופסה, מציאת פתרונות לאתגרים בפעילות מבלי לפגוע בשירות או במוצר. הקורונה גם גרמה לנזק לא קטן לענקיות הטק, שהשקיעו משאבים רבים בייצור זול, בסין ובמזרח. עצירת הפעילות שם גורמת לשרשרת של אירועים שמאיימים לראשונה על יציבותן של חברות ענק. כבר כעת פורסמו תחזיות לפיהן הייצור של הטלפונים חכמים צפוי לרדת ב-12 אחוזים. התפרצות הווירוס בווהאן, סין, עלולה לגרום לדחיית הקמת תשתיות דור 5 במדינות שונת, בגלל הצורך בסיבים אופטיים. סקר של חברת TrendForce צופה כי שעונים חכמים, מחשבים ניידים ורמקולים חכמים יספגו את הירידה הגדולה ביותר למול התחזיות הקודמות. השעונים החכמים אמורים לרדת ב-16 אחוז מהציפיות הקודמות, אם כי בדוח מצוין כי מכירות מוצרים לבישים בדרך כלל גבוהות הרבה יותר במחצית השנייה של השנה, כאשר מכשירים כמו ה-Apple Watch מתעדכנים. בשורה התחתונה: משבר הקורונה כאן ויוסיף להשפיע גם על העולם הכלכלי, לרבות על ענף ההיי-טק. יש לקוות שההשפעה תהיה מינימלית, ותחלוף במהרה.