משבר הקורונה רחוק לצערנו מסיום, אבל כבר ברור שההשפעות של הנגיף הן הרבה מעבר להיבט הבריאותי. הפגיעה היא כמעט בכל חלק באורח החיים השגרתי של בני האדם ברחבי העולם. הכנסים, הוועידות ואירועי הנטוורקינג הם חלק מכך, כולל כאן, בישראל, עם האיסור על מפגשים בני יותר מ-10 משתתפים.
בעולם ההיי-טק, התחום הזה הוא בין אבני היסוד של כלל הקהילה המקצועית והעסקית, ובכלל זה פעילות החברות, הסטארט-אפים והיזמים. בפורומים אלה, ששמרו על מקומם המרכזי למרות עידן הדיגיטל והאונליין, נוצרים מפגשים שהם קריטיים ביותר לקשר בין ארגונים שונים, בין ספקים ללקוחות וכדומה.
כעת, במסגרת המגבלות שהממשלה הטילה, פורמט הכנסים הפיזיים נעצר עד להודעה חדשה. עובדה זו העלתה למרכז הבמה פתרון, שכבר קיים לפחות שני עשורים, אבל עד עכשיו היה בשוליים: ועידות וירטואליות, שבהן המרצים מעבירים את ההרצאות שלהם אל מול מצלמה, ואחרי שהן נערכות ונארזות בצורה מקצועית הן משודרות לכל אותם קהלים שהיו אמורים להגיע לכנס הפיזי.
את הכנס הגדול הראשון בישראל בפורמט הזה ערכה (יום ב', 16.3.20)
יבמ, בהפקת
אנשים ומחשבים, תחת הכותרת Hybrid Cloud Con - Innovate, Modernize & Secure Anywhere. הכנס תוכנן עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, ועבר לפורמט האונליין עם הטלת המגבלות. באירוע דיברו בכירים ביבמ העולמית וביבמ ישראל, והשתתפו בו מאות נציגים של לקוחות החברה, שותפיה ואחרים.
ההיי-טק שוב הוכיח שהוא מסתגל למצבי משבר
בשונה מהעבר, הטכנולוגיות שקיימות כיום הן מגוונות, קלות ליישום ומאפשרות להעביר תכני וידאו באיכות שידור מעולה. התכנים שמובאים בכנסים וירטואליים רלוונטיים וממוקדים לנושא, כמו בכנסים פיזיים, אלא שלעומתם, באונליין הם לא נאמרים פעם אחת וזהו, אלא נשארים זמינים כל הזמן - ההרצאות, המצגות ועוד.
בכנס זה של יבמ, הראשון של אנשים ומחשבים שנערך באופן זה, ענף ההיי-טק הוכיח שוב שהוא יודע להסתגל למצבי משבר ולא מוותר על אחד הנכסים שלו. בתקופה הקרובה, סביר להניח שניתן יהיה להשתתף בעוד ועידות וכנסים וירטואליים, שמופקים על-ידי מקצוענים, בדיוק כמו שהפקת אירוע פיזי צריכה להיות מקצוענית.
הנדוניה המוצלחת של רד-האט
הענן ההיברידי, שעמד במרכז ההרצאות באירוע היום, הוכיח שהנדוניה ש
רד-האט הביאה ליבמ, תמורת 34 מיליארד הדולרים שהענק הכחול שילם עבורה, מוצלחת ומצדיקה את עצמה. רד-האט הצליחה להאיץ ולהעצים את אסטרטגיית הענן של יבמ, שהחלה להפעיל אותה עוד לפני שני עשורים. החדשנות, ובמרכזה התפיסה ההיברידית שאנשי רד-האט הצליחו להטמיע בקרב ארגונים רבים, סיפקה תשובה ברורה להתלבטות שהייתה ובמידה מסוימת עודנה קיימת אצל ארגונים מאז המצאת הענן, בין הציבורי לפרטי. או פרטי עם יכולות של ענן ציבורי, ולא רק בהיבטי אבטחת מידע.
כפי שהגדיר זאת היום אחד המרצים מיבמ,
ליאור חקלאי, כאשר יבמ קנתה את רד-האט היא קיבלה למעשה שתי נדוניות: פלטפורמה היברידית, שבנויה על קוד פתוח ומשתלבת היטב בפלטפורמות של החברה הרוכשת, ואת מערכת הלינוקס לארגונים. אין זה סוד שרד-האט הוכרה דה פקטו כמלכת הקוד הפתוח והלינוקס. זכויות היוצרים לתחום הזה אומנם אינן שלה, אבל על שמה רשומה הכנסת הקוד הפתוח לכלי מרכזי בכל ארגון שמכבד את עצמו - דבר שלא היה מובן מאליו בכלל לפני כן. ההוכחה לכך היא יבמ עצמה, ששייכת לאותן ענקיות טק ותיקות שהיו מבוססות על רישוי ועל מערכות סגורות, ולמדו להיפתח.
ההצלחה של הענן ההיברידי מוסברת בין היתר בכך שהיא נותנת מענה לצורך של ארגונים להמציא את עצמם מחדש בכל מה שקשור לחדשנות.
רוברט ברון, אוונגליט של יבמ העולמית, שהשתתף גם הוא בכנס הווירטואלי, הגדיר זאת כ-"זריקת חדשנות לארגונים". השילוב בין הפרטי לציבורי באריזות שונות, בלתי תלויות ולא קנייניות הוא אחד הפתרונות שכנראה נראה בעתיד.
יש עוד הוכחה להצלחה של רכישת הענק: אתמול פרסמנו כיצד יבמ
מנפצת את הממצאים של דירוגים שונים, שלפיהם גוגל, ולא היא, נמצאת במקום השלישי בעולם בתחום הענן. יבמ הראתה שההכנסות שלה מענן עמדו ב-2019 על 21 מיליארד דולר - הרבה יותר מאלה שפרסמה גוגל, שהגיעו ל-8.9 מיליארד. מכאן שאנשי יבמ יכולים כעת להצהיר שהם מקום שלישי בעולם. ייתכן שתהיה תגובה מ
גוגל, שאולי תלך בעקבות דברי האנליסטים, שלפיהם תלוי איך מגדירים ענן, אבל דבר אחד בטוח: הענן ההיברידי בכנס וירטואלי בשיא משבר הקורונה הוא הדבר הבא.
