ביום ו' האחרון התקבלה בענף ההיי-טק
בשורה: הממשלה החליטה להחריג מהתקנות לשעת חירום שהיא פרסמה לגבי החברות במשק ש-25% מהתוצר שלהן מיועדים לייצוא. חלק ניכר מהענף משתייך לקטגוריה זו, וההחלטה זכתה להערכה הן מצד נשיא התאחדות התעשיינים,
רון תומר, והן מצד יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות, ד"ר
צבי מרום.
ההודעה שיצאה מההתאחדות בעקבות פרסום התקנות היא כללית במידה רבה, ובאוויר יש לא מעט שאלות הבהרה שבאיגוד ההיי-טק, ובכלל בענף, מעוניינים לקבל עליהן את התשובות: אילו חברות יוחרגו? מה המשמעות מבחינת חזרה לעבודה, אם בכלל? בכמה עובדים מדובר? ועוד. סביר להניח שבימים הקרובים יתקבלו הבהרות. כך או כך, מדובר בהחלטה חשובה.
המשבר הכלכלי שקרה בעקבות הקורונה השפיע מיידית על שורה ארוכה של חברות היי-טק. בראיון שנערך בשבוע שעבר עם ד"ר מרום, ערב החלטת הממשלה,
בפודקאסט של אנשים ומחשבים, הוא אמר כי כבר נכון לעת הקלטתו, 30% מחברות ההיי-טק נאלצו לפטר או לשלוח עובדים לחל"ת. מדובר בהיקף לא קטן, בעיקר באותם מפעלים וחברות שהייצור שלהם תלוי בשרשרת אספקה וחומרי גלם מחו"ל, במדינות שהמפעלים שבהן הפסיקו לעבוד לא מכבר, בגלל אותה הסיבה. רק כדי לסבר את האוזן, אם נסתמך על הנתון העדכני של רשות החדשנות, שלפיו בישראל מועסקים כ-300 אלף עובדים בענף ההיי-טק, הרי שהיקף הפיטורים בענף הוא משמעותי וחסר תקדים. שלא לדבר על ההערכות שעם התמשכות המשבר, עוד עובדים צפויים ללכת הביתה בקרוב.
ההחלטה הגיעה לאחר מאבק לא פשוט שערכו ראשי התעשיינים כדי לשכנע את שרי הממשלה שענף ההיי-טק, שמכניס לקופת המדינה מחצית מכלל ההכנסות שלה מיצוא, לא יוכל לעמוד בתקנות המגבילות כל כך את היקף כוח האדם במקומות העבודה.
מכתב הדרישה המקורי של התעשיינים, שהופנה לראש הממשלה,
בנימין נתניהו, כלל דרישה להחריג מקומות עבודה שבהם עובדים עד 100 איש ולאפשר ל-70% מהעובדים בהם להמשיך לעבוד. בחלק גדול מחברות ההיי-טק זה כבר קורה, בעיקר בחברות תוכנה, שם העובדים נשלחו לעבוד מהבית כבר בשבוע שעבר. כרגע, לא ברור אם מענה לבקשה זו נכלל בהחלטת הממשלה.
השינוי התודעתי הגלום בהחלטת הממשלה
מעבר להיבט האופרטיבי, יש בהחלטת הממשלה שינוי תודעתי חשוב, שיישמר גם בעתיד. במכתבם התלוננו ראשי ההיי-טק שפקידים בממשלה הגיבו בתחילה בזלזול לבקשת הענף וחזרו על המנטרה "אתם תסתדרו לבד". התשובה הזו אינה מקרית, אלא מבטאת תפיסה שגויה שקיימת בקרב מקבלי החלטות מזה שנים, שלפיה הממשלה לא צריכה להתערב כדי לסייע לחברות היי-טק, מלבד חברות צעירות, שמקבלות סיוע מרשות החדשנות.
אי-אפשר להאשים רק את הממשלה - גם לענף עצמו יש חלק בתפיסה שנוצרה: במשך שנים הייתה תעשיית ההיי-טק מעין בועה, עם שיעור די קטן מתוך כלל העובדים במשק ופערי שכר ענקיים לעומת המגזרים האחרים.
כאשר פורץ משבר בסדר גודל של הקורונה, הממשלה נכנסת לתמונה. זה קורה בישראל, וגם במדינות אחרות (שם אולי אפילו יותר). ההתערבות אינה ברמה של סיוע כספי לחברה זו או אחרת, שזו סוגיה כלל משקית, אלא בצעדים שקשורים במדיניות, בהחלטות שקשורות בתשתיות. במקרה של ענף ההיי-טק, התשתית הקריטית היא זו האנושית. במציאות שבה בתקופה כה קצרה, היקף המועסקים בכל המשק צומצם באופן דרסטי, בצירוף העובדה שאנחנו בדרך המהירה והבטוחה למיליון דורשי עבודה, אין תעשיה, ולו המצליחה ביותר, שתוכל לשרוד, וההיי-טק אינו יוצא דופן. הוא אומנם הקטר שמוביל את המשק, אבל גם קטר הוא חלק מהרכבת.
לכן, החלטה עקרונית להחריג חברות היי-טק ולאפשר לאחוזים גבוהים יותר מהעובדים לעבוד היא צעד חשוב מאוד, שיסייע לא רק לענף אלא לכל המשק, בדרך לחזרה המיוחלת לשגרה. ואחרי כל זה חשוב לומר: בכל מקרה, כל החלטה של הממשלה וכל הקלה מותנית כמובן קודם כל בחובה של המעסיקים לשמור על בריאות העובדים ולהקפיד על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות. כלומר, על החברות והארגונים ליישם את ההחלטה בזהירות רבה ובצורה מושכלת.
השורה התחתונה: בפעם הראשונה, תעשיית ההיי-טק נכנסת עם החלטה זו של הממשלה לקטגוריה של תעשיה שפעילותה חיונית למשק הישראלי. יש לקוות שזה יישאר גם אחרי הקורונה, ושמקבלי ההחלטות יבינו שהמשך תחזוקת אומת הסטארט-אפ הוא אחד העוגנים הנדרשים לשמירה על החוסן הכלכלי של המדינה.
