כאשר פורצת מגיפה כמו הקורונה, המאבק של ממשלות נעשה בשתי דרכים. הראשונה - ברמה הרפואית, כאשר עיקר המאמץ הוא להבין את הנגיף, והשנייה היא מאבק בשמועות ובפוסטים שקריים, שקיימים בעשרות אלפים ברחבי הרשת. חברת
צ'ק פוינט פרסמה לא מכבר כי כמחצית מהדומיינים ברשת שעסקו במידע על קורונה הכילו נוזקות, יותר מאשר אתרים אחרים. אבל הנוזקה הכי פופולרית, וגם מזיקה, הייתה תופעת הפייק ניוז שהציפה את הרשתות, ווטסאפים, ובכל פלטפורמה אפשרית. חוקרי מדיה הדביקו לתופעה הזו את הכינוי אינפומדיקה.
אותם המומחים אומרים, כי ההשפעה של הפייק ניוז בתחום הקורונה היא חמורה יותר מכל אירוע אחר. זאת משום שחלק מהמאבק בנגיף הוא באמצעות מידע שצריך לתת לציבור. ככל שהוא לא אמין ואף מטעה הוא עלול לגרום לאיבוד האמון של הציבור במידע, ויש חשש שאנשים לא יידעו להבחין בין מידע ממקור רשמי ללא רשמי.
לנדן מאייר, ראש בית הספר לבריאות ציבורית באוניברסיטת קייפטאון, אומר כי תופעת האינפומדיקה מסוכנת לא פחות מהמחלה עצמה, כי היא יוצרת פאניקה שמגיעה לטווחים רחבים ביותר, אפילו יותר מאחוזי ההדבקה של הנגיף. עמותת First Draft, עמותה עולמית התומכת בעיתונאים באקדמאים חיברה טיוטת מסמך שעוסקת בדרכים להתמודד עם מידע שגוי בעידן הדיגיטלי. המסמך נושא את הכותרת "הפרעות מידע" והוא מתייחס לאופנים שבהם הסביבה סופגת מידע שמכונה על ידם "מזוהם".
"רוב המידע אפילו לא מזויף, הוא פשוט מבוסס על עובדות לא נכונות, על חוסר ידע, והוא נראה כמידע אמין ביותר. יש גם כאלו שמנצלים את המצב, והם נאחזים בגרם של אמת שאולי יש במידע ומנתבים אותו לצרכים שלהם וגורמים נזקים חמורים", נאמר בטיוטת המסמך. על-פי מחברי המסמך, טוויטר במקום הראשון ברשימת הפלטפורמות שמפיצות פייק ניוז. זה החל כבר מהימים הראשונים של המגיפה, הרשת הזאת מלאה במידע ממקורות יד שנייה ושלישית. רק כדי לסבר את האוזן, אחד השיאים של הפייק ניוז היה שהקורונה היא חלק ממזימה שבסופה תהיה השתלטות צבאית על לונדון...
אז מה ממשלות יכולות לעשות כדי למזער את התופעה? האתר
אפוליטיקל, שהוא פורטל עולמי לממשל ואסטרטגיה, מציע שהדבר הראשון שיש לעשות הוא לעצב אסטרטגיה תקשורתית לאומית יעילה וחיונית: משמעות הדבר היא שהציבור יודע לאן הוא יכול לפנות לקבלת מידע רשמי מהממשלה, והוא משוכנע שהמידע הוא אמין. המומחים אליהם פנה האתר מציעים כמה דרכים: ראשית יש לרכז את כל המידע והעידכונים היום יומיים דרך ערוץ רשמי, שנותן לציבור תמונת מצב אמיתית על הנגיף.
מומלץ לשגר למערכי הסברה רופאים או מומחי בריאות, אנשי אקדמיה, כאלו שמשרים אמון על הציבור, ובכך לגרום לו לא להסתמך על הרשתות החברתיות. "בהיעדר מידע אמין אנשים מחפשים חלופות, ואז הם נופלים אל תוך מידע לא בדוק שגורם נזקים", אומרים המומחים. אמצעים נוספים מומלצים הם שילוב גרפיקה בתיאור המגיפה, מיפוי אזורים שונים. בנוסף, צריך להכשיר את כל עובדי הציבור שקשורים בטיפול במגיפה, להיות קשובים לפניות הציבור בכל המדיות ולתת תשובות מדויקות ואמינות.
שורה תחתונה: המידע הוא אחד הכלים שבהם צריכים להילחם במגיפה כמו הקורונה, כאשר נקודת המוצא היא, שאיש לא יודע עליה הרבה, אבל הציבור חייב לקבל מידע שיש לו רמת אמינות מסוימת, שתשכנע אותו להישמע להוראות גופי הבריאות, וגם יסייע לציבור לא להתייחס לכל ציוץ ולכל פוסט ברשת החברתית, גם אם זה מגיע לכאורה מחברים או מקורות כביכול "אמינים".
אין ספק שכאשר המגיפה תיעלם, ממשלות יצטרכו לעשות בדק בית רציני כיצד נערכים טוב יותר למגיפה הבאה או כל אסון אחר, בממדים מקומיים או עולמיים. גם הממשלה שלנו כלולה בהמלצה זו.
