במהלך שיחה שקיימתי השבוע עם חברה, היא ציינה את ההשלכות של הקורונה והדגישה את המצב הכלכלי. ואני, כמי שמגיעה מעולם בריאות הנפש, אמרתי "השאלה מה יהיה איתנו רגשית ומנטלית". היא מיד התנגדה ואמרה "כל בעיה שתעלה אצל אנשים, כנראה הייתה שם קודם. אני למשל לא מרגישה את זה".
חשבתי לעצמי, האם באמת ייתכן שנעבור את זה ללא השלכות מנטליות? זה הרי לא עניין של טוב או רע. אבל אין ספק שכולנו נושפע והרבה מעבר להשלכות הכלכליות, התעסוקתיות והלוגיסטיות.
ההשלכות הפסיכולוגיות העתידיות של משבר הקורונה עדיין לא ידועות. אך בהתבסס על דיווחים של מומחי מגיפות, ניתן לחזות כי תהינה השפעות עמוקות על כולנו. מחקרים פסיכולוגיים מתחום המגפות מראים כי לאחר אירוע כזה, ישנה עלייה משמעותית במצוקה הפסיכולוגית המדווחת על-ידי האוכלוסייה.
רבים, גם אם לא נדבקו, יפתחו תסמינים שונים כמו למשל חרדה או דיכאון. הבידוד לבדו נמצא כגורם המעורר מגוון של תחושות. באחד המחקרים שנעשו על מגיפת ה-MERS (מחלה נשימתית), משתתפים הציגו, בחודשים שלאחר הבידוד, תסמינים פסיכולוגיים של כעס וחרדה.
היבט פסיכולוגי נוסף הינו מערכות היחסים שלנו. אנו יצורים המתפתחים וגדלים בתוך מערכות יחסים. מצד אחד זהו יתרון שהמגיפה לראשונה מתנהלת בעולם הדיגיטלי, וישנה יכולת לשמור על הקשרים החברתיים ההכרחיים לנפשנו, במיוחד כעת, אך מן הצד השני עולה שאלה איך יראו הקשרים שלנו ביום שאחרי? המומחים טוענים כי ייתכן, גם כשהנגיף לא יהיה חלק מחיינו, שהדאגה להיגיינה לצד החשש מחיידקים יגברו ויתכן שרבים יעדיפו להמשיך בבידוד חברתי אליו כבר התרגלו.
אסטרטגיית יציאה
ועם זאת, יש סיבה לאופטימיות. נמצא כי בעת מגיפות ישנן גם הרבה השלכות פסיכולוגיות חיוביות. שגרת החיים הרגילה יכולה להיות מלחיצה ואנשים רבים מוצאים הנאה מהשקט שהגיע בהפתעה. יש מי שמוצא מקום לחוויות חדשות, להגשמת חלומות ישנים, זמן איכות ייחודי להכיר אחרת את המשפחה הקרובה, או סתם למנוחה. רבים מוצאים זמן להתנדבות ובכלל המשבר כולו יכול לתת משמעות מחודשת לחיים. ישנה יציאה לרגע מהמרוץ.
חשוב להגיד, גם בימים רגילים זה לא פשוט לשים זרקור על נפשנו, וכעת? כשאנו נאלצים לחשוב על המציאות התעסוקתית, כלכלית, בריאותית או אפילו איך להעסיק את הילדים, נראה כי קשה לנו אפילו יותר. הבריאות הנפשית תופסת את המושב האחורי ומפנה את המקום לדאגות קיומיות, וזה הגיוני. בלי לשים לב נכנסנו למוד הישרדותי.
בימים בהם מדברים על 'אסטרטגיית יציאה' ומתעוררות בנו תחושות תקווה ואופטימיות שחיינו יחזרו למסלולם, עלינו לשאול את עצמנו איך נצא מהמשבר רגשית ומנטלית? רצוי היה שלצד אסטרטגיות היציאה של מדינת ישראל היו דואגים לנפשנו. אך במדינה בה עוד לפני המשבר התורים לטיפול פסיכולוגי היו בלתי אפשריים, קשה להאמין שתורם הכפפה.
אני מציעה שנתחיל, לחשוב על "אסטרטגיות יציאה אישיות" לנפשנו. כאלו שיאפשרו התמודדות עם הקשיים שיתכנו לצד שימור היתרונות הפסיכולוגיים שרבים חווים. נסו לשים לב ולדבר על שינויים במצב הרוח או התחושה, החיוביים לצד השליליים. חוקרים מצאו כי כשישנו עיכוב בזיהוי תחושות חרדה, ישנה החמרה במצב. חשוב להבין מה קורה לנו ולא לדחות ולהתעלם. נסו לזהות ולתת שם לתחושה.
אסטרטגיות אלו יעזרו לנו לפתח ולחזק את החוסן המנטלי ואת דרכי ההתאוששות שלנו ממצבים מאתגרים. אלו יוכלו לעזור לנו לחזור לשגרה להתמודד עם המצוקה הרגשית שיתכן שתפתיע או פשוט ליהנות ממה שהרווחנו.
