התרגילים הרטוריים של יורם לס

לפני כמה שבועות, ליתר דיוק ב-20.3.20, התפרסם בגלובס ראיון עם פרופ' יורם לס, בו שטח את עמדתו בנוגע למדיניות הרצויה לדעתו בעניין מגפת הקורונה. עמדתו, כך מסתבר, חריגה למדי. זה כשלעצמו כמובן איננו רע בהכרח, כל עוד אותה עמדה מתבססת על הנמקות כבדות משקל, ובעיקר - זהירות. אלא שלמרבה המבוכה, לס בחר בניסיון לשכנע באמצעות מה שנראה כתרגילים רטוריים גרידא. מסתבר שאין די לא בתואר דוקטור, לא בדרגת פרופסור מן המניין, ולא במשרת עבר כמנכ"ל משרד הבריאות, כדי להבטיח שהמתגדר בכל אלה ינהג בזהירות ואף במשנה זהירות – מה שמתבקש כאשר הוא מביע את דעתו ברבים בנושא חשוב כל כך. גישתו לנושא הביאה אותו למתוח ביקורת על מה שנראה בעיניו כמדיניות מוטעה של הרשויות המטפלות, הנובעת לדבריו מצירוף של חוסר מקצועיות והיסטריה. בין היתר אמר לס: "בכל שנה באיטליה מתים 17,000 איש ואתם מפהקים. אמשיך לומר את מה שאני אומר ברגע זה: ש-17,000 ויותר ימותו מקורונה. אם ימותו 170,000, אז אומר: טעיתי. אבל בינתיים מתו 2,200 באיטליה, בגרמניה יש בודדים, מתוך 80 מיליון גרמנים, והמיגפה מסתובבת בעולם כבר חודשיים. בגרמניה לא עשו שום דבר מיוחד עד שההיסטריה הכריעה אותם". משמע, לס מעיד על עצמו, שימשיך לפהק אם מספר המתים באיטליה יכפיל את עצמו יחסית לממוצע עד אז. יתר על כן, הוא - לדבריו - ימשיך לשמור על קור רוחו גם אם מספר המתים שם יוכפל אף בשלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה ואפילו תשע. הוא יהיה מוכן להודות שטעה רק אם מכסת המתים תוכפל לפחות פי עשרה ממספר המתים השנתי. מאז חלפו כמעט ארבעה שבועות. כאשר התראיין לס לגלובס, היו לדבריו 2,200 מתים מקורונה באיטליה. נכון לעת כתיבת שורות (17.4.20) יש באיטליה למעלה מ-22,000 מתים. אמנם, זה עדיין רחוק מגודל הקטסטרופה שלדבריו תאלץ אף אותו להודות שטעה - 170,000 מתים. אלא שבינתיים העקומה לא השתטחה שם, ועדיין רחוקה מכך: מאז אמצע מארס, מספר המתים ליום הוא לא פחות מ-500. המגמה לא מראה סימני שינוי משמעותיים לעת עתה. אם זה יימשך ככה, בחודש הקרוב יתווספו כ-18,000 נפטרים למניין. אבל לס כנראה ימשיך לפהק. ומה באשר לגרמניה, שבאותו ראיון ב-20 במארס הוא טען שיש בה רק מתים בודדים? היום כבר יש שם כ-4,100 מתים. איך שהעולם זז בשלושה שבועות... ובארה"ב, שהתעוררה מאוחר מדי למאבק במגיפה, כבר נספרו עד 35,000 מתים. אבל יש להניח שפרופ' לס לא היה מתבלבל. הלא זו משנתו, כפי שהעיד באותו ראיון: "ממשלה לא יכולה לעצור מגיפה. מה שעוצר מגיפה זה החיסון הטבעי. אי-אפשר לעצור מגיפה על-ידי צו ממשלתי. והנה שאלה: הסינים אומרים שהם עצרו את המגיפה על-ידי עוצר, אבל העוצר נגמר והווירוס מסתובב חופשי, אז איך התחלואה והתמותה לא ממשיכות? אם התיאוריה של עוצר הייתה נכונה, היו ממשיכים למות שם. מי מדבר על זה? הממשלה אומרת: 'אני עשיתי'. אבל היא שכחה שהגוף שלנו כל כך חכם, הוא מייצר את החיסון הטבעי, ואז השרשרת של ההדבקה נשברת וככה נגמרת המגיפה, אחרת זה היה נמשך". במילים אחרות, לפרופסור יש ניגון אחד ויחיד, שהוא בוטח בו כאילו היה אקסיומה או לפחות תיאוריה מוכחת בעליל – מה שנקרא בעגה הרפואית "חסינות העדר". לשיטתו, זו הדרך ואין בלתה. דא עקא, דומה שטיעון זה לוקה בכשל לוגי: כביכול, אם יש ערך לחלופה א', נובע מכך שאין כל ערך לחלופה ב'. לאמיתו של דבר, הלא בהחלט אפשר שלכל אחת משתיהן יש ערך מסוים. אף שברור שהיווצרות חיסון טבעי במהלך הזמן היא תנאי מספיק, ולפחות הכרחי, לעצירתה המוחלטת של מגיפה כל עוד לא נמצאה לה תרופה, סביר בהחלט שלהטלת סגר יש פונקציה לפחות בעיכוב התפשטותה. אם כן, יש בהחלט אי-דיוק, אם לא ממש הטעיה, באמירה ש"מה שעוצר מגיפה זה החיסון הטבעי", לפחות אם היא מכוונת לשלול מכל וכל את האפשרות הסבירה שגם בהטלת סגר יש טעם, לפחות כל עוד החיסון הטבעי לא התפתח כל צרכו. נראה אפוא שהתמקדות בלעדית בהשגת "חסינות עדר" היא קונצפציה מוטעית, למרות שהפרופסור משמיע אותה ללא הרף בכל במה שמואילה לארחו. כך או אחרת, בינתיים הסתבר שלפחות במדינה אחת (שבדיה) שביססה עד עתה את התמודדותה במגיפה פחות או יותר על הנחה זו, בה דבק הפרופסור ועליה הוא ממליץ – הממונים על בריאות הציבור שינו כיוון ב-180 מעלות ממש לאחרונה. אפשר בהחלט להבין את פשר המפנה. פשוט, הסתבר להם שהמחיר גבוה בהרבה מאשר הניחו קודם לכן: ב-13 באפריל עלה מספר המתים ל-919, וביום שלאחריו, ב-14 באפריל, קרוב לחצות – עלה המספר ל-1,033. בעת כתיבת שורות אלו נמנו בשבדיה 1,400 מתים מתוך 13,216 חולים – שיעור גבוה במיוחד של כמעט 11%. אני תוהה מה יאמר על כך לס. לאור אמונו העז כל כך בחוכמתו של הגוף שלנו וגישתו הסטואית כל כך לגבי מספר הקורבנות באיטליה ובגרמניה, מעניין מהו ערך-סף מספר הקורבנות במדינתו-שלו שהיה בכל זאת מדריך את מנוחתו.