החדלת הפעילות בערב יום העצמאות ובמהלכו נראית לי סבירה. לא כן מניעת טקסי הזיכרון.
הטקס נערך תחת כיפת השמיים. רוב הרוגינו היקרים קיפדו את חייהם לפני סיום מלחמת יום הכיפורים. אפילו הצעירים שבהם היו היום בני 70. זאת אומרת שהוריהם ואחיהם מבוגרים מאוד, ואם יגיעו לבתי הקברות להתייחד עם יקיריהם ישמרו מתוך אחריות וכבוד על המרחק המתאים להגנת בריאותם. מדינה שאינה נסוגה מחפירות חייה אינה מפנה עורף לזכרם של גיבוריה בגלל נגיף הקורונה.
תנו לאבלים להגיע לבתי הקברות. הפרידו בין זה לבין הסגר, שצריך להתחיל לדעתי רק ביום הזיכרון בשעות אחר-הצהריים המוקדמות.
נפתלי בנט, שקול זאת.
ומעניין לעניין באותו עניין: שמעתי כי מי שהיה מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית גדעון פרנק החליט לנצל את הסגר בערב יום העצמאות כדי לקרוא באוזני בני משפחתו את מגילת העצמאות, שקרא
דוד בן-גוריון עם הקמת המדינה. זה המסמך שצריך היה להיכנס לחוק הלאום. מפני שהוא מבטא בראש ובראשונה את זכותנו ההיסטורית על ארץ-ישראל אבל גם את התחייבותנו לחזון הנביאים ולתוק ולדין ולשוויון הזכויות של הלא-יהודים. זה המסמך הקובע כי ישראל היא מדינה יהודית, ובכל זאת ממשלת ביבי סירבה לכלול אותו בחוק הלאום, והיא יודעת היטב מדוע.
הלוואי ויימצאו רבים אשר ינצלו את ערב החג המושבת (בתבונה) כדי להחדיר את תודעת הציונות והשוויון לדור הצעיר, בבחינת "והגדת לבנך..." אני מקנא בפרנק שהרעיון עלה בדעתו.
