אני פוחד מהשנה ה-73

משהו לא טוב קרה לנו בשנה ה-73 בבית הלאומי הראשון ובבית הלאומי השני. פעמיים השנה ה-73 סימנה כיוון כואב בשני הבתים הלאומיים, שהתבטא בפילוג מכאיב. פעמיים השנה ה-73 סימנה כיוון, שבעקבותיו באו שנות פילוג מדממות מלוות במלחמות אחים כאובות עם תוצאות הרסניות. לכן אני מביע את משאלתי, שרק משהו רע לא יקרה לבית הלאומי השלישי היקר שיש לנו. משאלה זו אני נושא בפתחה של השנה ה-73 לעצמאות ישראל. דוד המלך לפי שמואל ב' פרק ב' פס' ד' החל דרכו רק כמלך בעיר חברון אך ורק בארץ יהודה - "וַיָּבוֹאוּ אַנְשֵׁי יְהוּדָה וַיִּמְשְׁחוּ-שָׁם אֶת דָּוִִד לְמֶלֶך עַל בֵּית יְהוּדָה..". בינתיים מתרחשת מלמת דמים בין בית דוד ובית שאול - "וַתְּהִי מִלְחָמָה אֲרֻכָּה בֵּין בֵּית שָׁאוּל וּבֵין בֵּית דָּוִד, וְדָוִד הוֹלֵך וְחָזָק..." (שמואל ב' פר' ג' פס' א'). אחרי שדוד מלך בחברון בירת יהודה שבע שנים וששה חודשים הוא עולה לירושלים "... וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַך שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹש שָׁנָה עַל כָּל יִשְׁרָאֵל וִיהוּדָה" (שמואל ב' פר' ה' פס' ה'). שלושים ושלוש שנים מלך דוד על כל שבטי ישראל. אחריו מלך בנו שלמה עוד ארבעים שנה - "וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַך שְׁלֹמָה בִּירוּשָׁלַיִם עַל-כָּל-יִשְׁרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה" (מלכים א' י"ב, 42). בשנת 930 לפנה"ס, השנה ה-73 של הממלכה המאוחדת, היינו עדים לפילוג מכאיב לשתי ממלכות עוינות. ממלכת יהודה בראשות רחבעם בן שלמה וממלכת ישראל הכוללת עשרה שבטים בראשות ירבעם בן נבט. השנה ה-73 לא בישרה טובות גם בחיי הבית הלאומי השני. על-פי ספר חשמונאים א', י"ג, ח-ט העם קורא לשמעון: "אַתָּה נְשִׁיאֵנוּ תַּחַת יְהוּדָה וִיוֹנָתָן הִלָּחֵם מִלְחַמְתֵּנוּ וְכָל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה נַעֲשֶׁה". העם קיבל באהבה רבה את נשיאותו של שמעון מבית החשמונאים אחרי מאבקים סוערים נגד עריצות מדינית של בית סליקוס היווני ונגד גילויי התייוונות בימי יהודה המכבי ואחיו יונתן שהיו ראשי החץ במלחמה נגד היוונים. בשנת 140 לפנה"ס כינס שמעון את "אסיפת העם", שכונסה כדי להכריז על שמעון כנשיא הממלכה. תואר הנשיא העניק לו את סמכות המנהיג המדיני בממלכה המאוחדת. התואר כוהן גדול העניק לו סמכות של מנהיג מדיני והתואר שר צבא העניק לו את הסמכות של המנהיג הצבאי... החוסן של הממלכה החשמונאית המפוארת שקמה בימי שמעון עלתה על שרטון של פילוג מכאיב ומדמם אחרי 73 שנים בשנת 67 לפנה"ס עם מותה של שלומציון המלכה. אני מייחל, שבפתחה של שנת ה-73 לעצמאות מדינת ישראל היקרה לנו, שלא יפקוד אותנו האסון של שנת ה-73 ששם קץ לממלכת דוד ושלמה המאוחדת כשבירתה היא העיר ירושלים, ושלא יפקוד אותה סיום מכאיב של ממלכת שמעון החשמונאי, שנקלעה למלחמת אחים קשה ומדממת. שלומציון המלכה, אלמנתו של אלכסנדר ינאי, בניה הורקנוס השני הכהן ואריסטובלוס השני מפקד הצבא במאבקי הכוח ביניהם בחיי אימם ובמיוחד אחרי מותה בשמת 67 לפנה"ס סימנו את הכיוון לקראת סיום ודעיכה מכוערת של הדבר הנפלא - ממלכת החשמונאים. נשמור מכל משמר על שנת ה-73. הבה ננהל שיח מכבד בין כל חלקי העם.